הקפידא של מרן- שס בדרך לפילוג עצמי

====================

 

מאת איתן בר- און. אתר וואלה.

 

כותרות במאמר:

• שס שוקלת לעשות סולחה עם רא"י (=רבי אמנון יצחק שליט"א).
• סקיצה הילכתית: מי אשם בפשיעה בפתקים, השולחים, או השליחים (המשקיפים)?
• אחיו של אלי ישי, הכריז בדרשה בשבת בהפסקת קריאת התורה- נגד דרעי ומשה יוסף (בנו של מרן).
• מחלוקת פנימית בשס בחולון. שמועה: הרב חיים רבי שוקל להקים תנועה בחולון, נגד שס.
• גורלו של מרן.
• דעתו של רבי נתן מברסלב בנושא (תלמידו של רבי נחמן מברסלב)

 

 

 

הקפידא של מרן- שס בדרך לפילוג עצמי

===================

 

זה קורה, כפי שיצחק התכוון לברך בברכתו הראשונה את עשיו, אך היא התקיימה ביעקב.

 

אף כאן, מיום ליום יתבררו למרן דברים, ובעל כרחו- הקב"ה יכוון את הקפידא של מרן- למקום הנכון.

  הכרויות לדתיים

התרת נדרים לא תעזור- כי הנזק כבר נעשה. על הנזק מישהו ישלם, וברור שלא יהיה זה אחד. והלא מדובר בכנופייה שלמה, כזחו"פ (=כנופיית זבחי חופני ופנחס).

 

נוסיף לכך את הקפידא של הרב אמנון שליט"א, ואנה תנועה שס סעה? לכל הרוחות...

 

אגב יש להקפיד לכתוב שס- ללא גרשיים. כי ש"ס, ע"פ הגרשיים- הרי ראשי תיבות: "שישה סדרים" (של המשנה).

והרי קיום המשנה- היא מתנועה זו והלאה. דרך ארץ- לא מינהּ ולא מבהּ.

 

 

סולחה???

=======

היום דיברו ברדיו "קול בעורמה", על סולחה.

סולחה??? והלא אמרו "קורח ועדתו", ועוד אמרו "הקדיח תבשילו"...

 

התחרטות אולי? משהו כמו "אשמים אנחנו"?

 

כא וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ  הַצָּרָה הַזֹּאת. כב וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד  וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ. (בראשית מ"ב 21,22)

 

פירש רש"י "וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ",  המילה "גם"- באה לרבות את דמו של הזקן (דהיינו דמו של יעקב אביהם, אשר שפכו השבטים, ע"י הצער שוא והאבל שגרמו לו).

 

כלומר... מתחילים להרגיש אשמה. ראשי שס, שומעים אפילו את רוב ציבור שס, שאינו קונה את ההפסד (לכאורה) של רא"י שליט"א. כי בינם לבין עצמם, הם יודעים.

משקיפים שחזרו הביתה או אל הישיבה או אל הכולל, מספרים בהתלהבות, כך וכך עשינו בקלפי כל היום, ובעיקר בשעת ספירת הקולות בלילה. פסלנו פתקים, החלפנו, כי לא היה לרבי אמנון, משקיף מטעמו שידאג לקולותיו...

 

הדיבורים מתרבים וצפים החוצה. ולאחר זאת, דעת הכלל אינה נוחה. המצפון נוקף. קשה לשאת פשע נורא שכזה. מתחילים לשאול שאלות, "האם זה בסדר מה שעשינו? הרי מרן לא התיר לנו לפסול או להחליף פתקים".

 

וכאשר המצפון נוקף יותר- מתחילים בעסק "צידוק הדין", אם יש כזה כלל. מתעמקים בשאלה לאמור: הרי מבחינת העוון- סך הכל שליחים של עסקנים וראשי המפלגה- היינו. לא שליחים של מרן, כי מרן לא ציווה לנו עוון זה. מרן צייוה להצביע לשס ולא להצביע למפלגה מסויימת. אך הוא לא ציווה לעוות בקולות, לפסול פתקים או להחליפם.

 

ובכן השאלה: שליח לדבר עבירה- מי חייב, השולח או השליח?

 

אפרופו שמה של תנועת שס, אילו באמת היתה על שם שישה סדרי משנה- הרי משנה מפורשת במסכת בבא קמא (דף נט:):

 

השולח את הבערה (=לפיד אש) ביד חרש שוטה וקטן- פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים.

שלח ביד פיקח הפיקח חייב.

 

ביאור המשנה:

מי ששלח חרש או שוטה או קטן (שאין להם דעת), ובידם לפיד אש, והלכו והציתו אש בבית פלוני- וודאי שהשליחים פטורים, כי אין להם דעת. אבל גם השולח פטור בידי אדם (=שאינו חייב לשלם את הנזק), מדין "גרמא בנזיקין- פטור". דהיינו שהוא רק גרם לנזק, אך לא עשה את הנזק במו ידיו, ובכגון זה- פטור מהתורה לשלם את הנזק. ובכל זאת יש לו עונש מידי שמים.

 

אבל אם השולח שלח אדם פיקח (=אדם בר דעת רגיל) ובידו לפיד אש, ואפילו אמר השולח לשליח להצית אש בבית פלוני- אין השולח חייב, אלא השליח חייב לשלם את הנזק.

 

מה הטעם? מבארת הגמרא, סברה היא:

"דברי הרב (הקב"ה בתורתו) ודברי התלמיד (השולח)- דברי מי שומעים?

אי לכך, מלבד סברה זו- לומדים את הדין הנ"ל גם מפסוקים, ולא כאן המקום להאריך. עיין שם בגמרא וכן במסכת קידושין (דף מב:).

 

וכך פסק הרמב"ם הלכות נזקי ממון, פרק י"ד, הלכה ה'.

וכך נפסק בטור ושולחן ערוך: חושן המשפט, סימן תי"ח, סעיף ז'.

 

עתה המצפון נוקף עד בערת הלבבות! כי כל אחד שעשה מעשה כזה- מבין שחובת הנזק היא כולה שלו ולא של שולחו. קל וחומר מי שעשה כך, על דעת עצמו ולא בתור שליח.

 

מרננים ומרננים על עצמם, ומבקשים סולחה.

 

אבל הסיבה האמיתית, היא משום שמוגשים מטעם הרא"י שליט"א, עשרות תלונות, שהן על סף כתבי אישום נגד רבנים, בשל התערבות פוליטית, נגד החוק,וכן בגין איומים והסתה.

לפי החוק- כבר ברגע שמוגש כתב אישום (עוד לפני פסק דין והרשעה)- הרי חל עליהם דין קלון, ואינם יכולים לכהן במשרת רב שכונה או עיר.

 

זאת ועוד, הלחץ האדיר אשר ממנו סובלת שס, בשל רבניה הרבים אשר הסמכת משְׂרתם, אינה פועל יוצא ממרכז הרב, אלא ע"י הנפקה שקיבלו מרבנים אחרים שבחנו אותם, שיש להם הסמכה ממרכז הרב.

ועתה רוצים לבטל את החוק הזה, שכל משְׂרת רב לא תונפק משום רב, אלא ע"י מרכז הרב.

 

הווה אומר: 90% מרבני שס, שהם רבני בתי כנסת, רבני שכונות, רבני מושבים וערים- לא יוגדרו כ"רבנים". ובמקומם, ימונו רבנים אחרים שאינם מזוהים עם שס, וכך תנועה זו נתלשת מהרבנות.

 

יוזמה זו, היא פרי מחשבת בנט אֶת לפיד, והיא תוגשם לצער שס, וצריך לומר- גם לצער כולנו.

 

מידה כנגד מידה, אשר בשינאת שס הארסית, ביקשה למחוק את התואר "רב", מרבי אמנון שליט"א.

 

 

 

אחיו של אלי ישי, נגד אריה דרעי ומשה יוסף.

============================

 

יצויין, כי בשבת האחרונה (פרשת בשלח), התארח אחיו של אלי ישי בשכונת "תל גיבורים" בחולון, אצל הרב יוסף שעשוע (גיסו של אלי ישי).

בבוקר בתפילת שחרית, במהלך הפסקה של קריאת התורה, בבית כנסת "בית יוסף", נשא אחיו של אלי ישי את דרשתו, אשר בה- מתח ביקורת חריפה ביותר, נגד אריה דרעי ומשה יוסף בנו של מרן, עם חירופים וגידופים, בטענה שהם הורסים את מפלגת ש"ס.

 

ברור שיש למשפחת הרב יוסף שעשוע הרבה על דרעי. במהלך הקמפיין לבחירות, כבר פורסם כי באחד הכנסים הראשונים של שס, כי פעיל שהוא לטובת אריה דרעי, חבל בראשו של בנו של הרב שעשוע, והובהל למיון, משום שנשא בידו דגל של אלי ישי, בשעת הכנס.

 

היתה התגודדות גדולה סביב אחיו של אלי ישי בשעת דרשתו הנ"ל, ויותר מכך- איני יודע.

 

 

מחלוקת פנימית בשס בחולון. שמועה: הרב חיים רבי שוקל להקים תנועה בחולון, נגד שס.

=======================================================

 

אפרופו חולון: הרי מחלוקת קשה ביותר בתוך שס, בין שני אישים חשובים ביותר בתנועה זו.

הרב חיים רבי, וחיים זברלו, סגן ראש העיר בחולון.

חיים וחיים אך שומו שמים- איך הם חיים!

 

שניהם שכנים זה לזה, בעלי קוטג'ים ענקים הצמודים זה לזה, ברחוב הרמב"ם, מול בית כנסת הרמב"ם.

יריבים מרי נפש זה לזה.

מזכיר לי בדיחה מרוב ששניהם מוליכים את תנועתם לאיבדון.

שני אנשים אשר לשניהם קוראים חיים, החליטו לאבד עצמם לדעת וקפצו מגגו של גורד שחקים אל מטה.

בדרך נפילתם באמצע האוויר- שאל האחד את חברו: "מה העניינים חיים?"

והלה השיב: "בסדר חיים... כלומר, חיים לבינתיים".

 

עד להיכן מגיעה היריבות ביניהם? על זה יענה מעשה שהיה בשנה שעברה. הרב חיים רבי נסע למקסיקו לצורך מגבית כספים לישיבתו.

חיים זברלו הזהיר אותו בטרם, שלא יסע, אך הרב חיים רבי נסע עם עוזרו נאמנו. לאחר שאסף סכום נכבד, עוזרו קיבל טלפון מישראל, להתגנב, לקחת את מזוודת הכסף ולברוח ממנו חזרה לישראל. וכך הוא עשה.

הרב חיים רבי לא ידע את עצמו. אינו יודע לדבר בשום שפה זרה, לא אנגלית, לבטח שלא ספרדית, צעק ברחובות, איש אינו מבינו, עד שלקחוהו למשטרה כי חשבוהו למשוגע.

 

ועד שהוסדר הדבר, התקשרו לישראל, וסידרו לו את תהליך החזרה ארצה.

 

ישנה שמועה שהרב חיים רבי רוצה להקים בחולון, תנועה חדשה שאיננה שס, משום שחיים זברלו אינו מסכים להכניס את בנו של הרב חיים רבי לרשימת תנועתו בבחירות הקרובות לעיריית חולון.

 

הוא, הרב חיים שצעק להצביע רק שס, כי פשע גדול הוא לעבור על מצוות "ועשית ככל אשר יורוך"..

בעצם זו לא הפעם הראשונה. בבחירות המונוציפאליות האחרונות, הוא תמך במפלגה חדשה בבת ים שאיננה שס, ומרן צעק על זה בזמנו, בדרשתו השבועית במוצאי שבת.

אגב, בזמנו- גם הרב חיים רבי גורש בבושת פנים, מבית מרן (ע"י בני ביתו). גם לרב חיים רבי, יש לו עליהם.

 

במקרה שהרב חיים רבי יקים תנועה חדשה בחולון- יוכפל מספר הקולות לתנועת "כח להשפיע", שקיבלה (לאחר שחיתות שס)- 526 קולות. רק צריכים משקיפים נאמנים, בכל הקלפיות.

 

אגב, יש שמועה כי בבחירות הבאות, ההצבעה תהיה ממוחשבת. אינני סבור שזה יהיה טוב לתנועת "כח להשפיע", כי גם השב"כ שותף בזיופים בכל בחירות.  מה שיעשו, יציבו מחשב לכאורה מרכזי, בעוד שהמחשב המרכזי האמיתי, יציבו במקום נסתר בידי השב"כ, ואליו יוזרמו תחילה נתוני ההצבעות. ושם יעשו שינויים וזיופים, אשר אותם, יזרימו למחשב המרכזי המדומה.

אין מנוס מערב רב, עובדה שהם עשו את עגל הזהב במעמד הר סיני. רק משיח יגמור אותם.

 

 

גורלו של מרן.

=========

ארבע פרשות קשות במקרא, מתלכדות וממלכדות את שס, מבחינה מטאפורית, וכולם בציבור, מדברים על כך. אין ספק שהאנלוגיה צועקת את המצב.

 

1) פרשת העוול שנעשה ליוסף הצדיק ע"י אחיו.

2) פרשת חופני ופנחס שעשו שמות בציבור והכל בשם אביהם הצדיק, עלי, הכהן הגדול שהיה שופט העם (השופט,

    לפני האחרון בתקופת השופטים. אחריו היה תלמידו- שמואל הנביא- אחרון השופטים)..

3) פרשת גחזי שהרבה להרשיע בשם רבו- אלישע הנביא.

4) פרשת 400 נביאי הבעל, אשר פה אחד היו נגד אליהו הנביא.

 

בשלושת הפרשות הראשונות, הנ"ל- צדיקים ענקים גדולי הדור- לא בדיוק ידעו מה המרחש בענייני דיומא, ועד שידעו, אין שווה בנזק המחיר, כי כבר נחרב כל העולם ואשתו מרוב מחלוקת ולשון הרע.

 

ביותר, דומה מרן הרב עובדיה שליט"א, ליעקב אבינו שכל השבטים הסתירו ממנו את האמת. הוא רמז להם שהוא מבין משהו. שכן כאשר הפצירו בו בניו שיסכים לשלוח את בנימין יחד איתם למצרים: הוא אמר:

"אותי שיכלתם וכו'"

שואלים מפרשים, מה פירוש "שיכלתם"? מניין לו שדווקא הם שיכלוהו? הרי כל העת היה בסברה שחיה רעה אכלתהו, וטרוף טורף יוסף!

מפרש רש"י: רמז להם שהוא חושד אותם שהם הרגוהו או מכרוהו.

 

אך בניו של מרן, בתעשיית ההשגחות למזון, דומים מאוד במעשיהם של חופני ופנחס, וגם גיחזי.

 

גורלו של עלי הכהן הגדול, אירע כאשר נודע לו שנישבה ארון הברית במלחמה.

 

מהו "ארון הברית" בימינו, אשר מתערער ביותר גורלו?

שני דברים:

 

1) מעוז בשליטת הרבנות, עד שהצליח מרן ליטול אותה לאחר 40 שנה מידיהָ של מפד"ל, הנה זו האחרונה מאיימת לכבוש מחדש

    את המצודה, בראשותו של בנט, ובסיועו של לפיד.

2) גיוס בני הישיבות לצבא. כי על זה נאמר: "אל תיגעו בנביאַי ולמשיחַי אל תרעו"

 

אם חלילה שני הדברים יתגשמו, או שמא אפילו אחד מהם- מרן לא יוכל יותר לשאת זאת. הוא יקח את מלוא האחריות על עצמו עד עמקי נשמתו. במיוחד כאשר יבין שבדיוק נגד מטרה זו, רצה רבי אמנון שליט"א להירתם, אך בהוראתו שלו (של מרן), נבצרה כל אפשרות להציל. כי לולי היה מה שהיה- שס וכח להשפיע- היו משיגים יחד 20 מנדטים או שמא יותר, ויחד עם יהדות התורה- היו משיגים 25 מנדטים, או יותר.

 

מרן מבין, כי לא הגיוני שהרב אמנון שליט"א קיבל רק 26 אלף קולות פלוס משהו.

הוא מריח מעכשיו מניין מקור הסירחון, כי חסידיו עשו דברים אשר אותם- הוא לא ציווה.

 

בשעה שידרשו לעצומה והפגנה נגד גיוס תלמידי ישיבות- מרן יודע כמה לא יצטרפו לעצומה והפגנה שכזו. הוא יודע שיחסרו בהפגנה לא רק 26 אלף קולות.

בתור מחאה נגד שס- יחסרו בהפגנות שכאלה, 8-10 מנדטים, שאפילו ישמחו לאידה של ש"ס.

 

 

שס בדמדומיהָ

=========

 

החרמת השגחת בד"ץ בית יוסף ועטרה וכיו"ב, מורגשת מעכשיו. ועוד הוראות קבע רבות למוסדות ש"ס ולאירגוני החסד של תנועה זו.

 

הרי שס בדמדומיהָ. אריה דרעי- לא זו בלבד שלא סיפק את הסחורה בקולות נוספים לשס, הוא גם לא יספק את הסחורה בכנסת, חרף השכלתו הענקית הקנוייה לו משמים- מבית מדרשם של אחיתופל ודואג האדומי.

 

הוא עתיד לפלג את שס. כי מלחמה תהיה על אופן ההנהגה. שהרי בכל עניין פוליטי, רגילים לבוא מרן בדעה מגובשת, ולהחליט לו בעורמה, מה נכון וצריך לפסוק, בדיוק בשיטת "המטבח של גולדה" (צעירים שאינם זוכרים מושג זה- חפשו בגוגל).

 

ועכשיו בעיה, איזו דעה מגובשת יציגו החכי"ם של שס, לפני מרן, בכל פעם בסוגיות הפוליטיות השונות? אריה דרעי בלאו הכי בחיכוך סטאטי עם חופני ופנחס, וכאשר לצמד האחים יצא מהאף- יסמנו את דרעי ויוסיפוהו לרשימה השחורה, רשימת המנועים מלהיכנס למרן, פנימה אל הקודש.

 

אז דרעי יפרוש משס, עם חברים נוספים. מה הוא יגיד? הוא יגלה לנו את הונג-קונג, ויאמר:

מרן אינו מעודכן בכל. כמו עמסלם... כמו הרב אמנון, כמו רבים אחרים מהעבר הרחוק, שנשכחו בהס רועם.

 

ואז? אריה דרעי- חתול ילל מיאו מיאו- מי הטיפש אשר יירא?

 

והלא יש רוב בלעדיו, שום לשון ולא מאזניים ולא נעליים.

 

נהפוך הוא! יתקיים כמו שכתבתי ופירסמתי את האידיליה "ויוסף הורד מצרימה", בבית האחרון:

 

"עד שהיה בפעם הראשונה מה שהיה, הרי בפעם השניה (באותיות השניות):

אריה שאג מי לא יירא! ראשי תיבות: רבי אמנון יצחק, אני יוסף.".

 

באשר לרב אמנון שליט"א: אין לנו על מי להשען, אלא על אבינו שבשמים.

 

 

דעתו של רבי נתן מברסלב בנושא (תלמידו של רבי נחמן מברסלב)

=========================================

 

רבים שואלים איך יתכן מה שעושים בעלי מחלוקות למיניהם, לרב אמנון יצחק שליט"א, מעשים שלא יעשו, ואכן אינם נעשים אפילו בקרב החוג השמאלני הקיצוני ביותר?

 

ובכן, דבר מעניין בספר "ליקוטי הלכות", שעונה על כך.

חלק אור החיים (הלכות "השכמת הבוקר" הלכה ד' סעיף ט"ז)   לרבי נתן זצוק"ל, תלמידו של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל.

ציטוט: (הערה: הסוגריים המרובעים, הם שלי)

 

והנה עניין מחלוקת בית שמאי ובית הילל הנ"ל, בעניין התקרבות הנפשות הרחוקות מאוד מאוד, שאין מן הדין לקרבן.

שבית שמאי אומרים: פוחת והולך להעלים האור מהן, שלא יתקרבו.

ובית הילל אומרים: מוסיף [האור] והולך. [=שצריך לטרוח להחזירם בתשובה]

 

כי [לשיטת בית הילל], צריכין לעשות כלים וצימצומים כאלה, באופן שיוכלו להאיר גם בהם [=ברחוקים מאוד, אֶת] אורו יתברך כדי שיתקרבו גם הם וכנ"ל.

 

הנה עניין מחלוקת זאת, זהו בחינת כלל המחלוקת שבכל דור על הצדיקים השלמים [המחזירים בתשובה], העוסקים לקרב נפשות הרחוקים, להשם יתברך. שרבים קמים עליהם [על המחזירים בתשובה], וגם רבים מגדולי הצדיקים חולקים עליהם [על המחזירים בתשובה], מחמת שמידת הדין מתלבש [מתלבשת] בהם. וע"י זה, נכנס בליבם טינא [טינה],עד שנידמה להם כאילו [המחזיר בתשובה] אינו מתנהג כראוי וחולקים עליו, כאשר כבר היה לעולמים ברוב הדורות.

 

ובפרט בימינו בעיקבות משיחא, שנתרבה הקטגוריא בין תלמידי חכמים מאוד. וביותר, על רבינו הגדול והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, על שמסר נפשו מנגד ועסק כל ימיו לרחם על ישראל, על כל הרחוקים, לקרבם להשם יתברך.

וזה בחינת מחלוקת של השבטים על יוסף הצדיק, כי "יוסף"- הוא בחינת הצדיק שעוסק לקרב להשם יתברך, ע"י שמוסיף והולך האור בכל יום, כי עושה בכל פעם צימצומים וכלים נפלאים באופן שיוכלו להתקרב כל מי שירצה בעולם.

ועל שם זה נקרא "יוסף", בחינת מוסיף והולך כנ"ל. והשבטים, אע"פ שכולם צדיקים גדולים- חלקו עליו בשביל זה, כנ"ל.....

 

סוף ציטוט.