כליא ברק הוא אמצעי המיועד למנוע נזקי פגיעות ברק במבנים, בעלי חיים, בני אדם וכדומה. זהו מכשיר פשוט העשוי ממוט ברזל המורכב בדרך כלל על גג מבנה ומחובר באמצעות הארקה לאדמה.
הברק מהווה סכנה ליצורים חיים ולרכוש. מטרת כליא הברק היא להעביר את המטען החשמלי של הברק דרכו כדי למנוע התחשמלות קטלנית של בני אדם, בעלי חיים, או הגנה על רכוש מפגיעות חשמל.
עקרון הפעולה של כליא הברק הוא יצירת מסלול זרימה כלפי האדמה, לו תהיה התנגדות חשמלית נמוכה בהרבה מכל מסלול חלופי, ושראשית המסלול נמצאת בנקודה בה קיימת ההסתברות הגבוהה ביותר לפגיעת ברק, בתחום השטח עליו היא מגינה.
כליא הברק הומצא בשנת 1752 על ידי בנג'מין פרנקלין - מדען, הוגה ומדינאי מחותמי מגילת העצמאות של ארצות הברית. פרנקלין הבין את העקרונות הבסיסיים של "זרימת" החשמל כ-150 שנה לפני גילוי האלקטרון וגילה כי האנרגיה החשמלית נמשכת לעצם מתכתי ארוך: