בס"ד
דן מרגלית חוה מות קליני ומצהיר שיש עולם הבא !
אבקש לשתף את כבודכם במאמר מחזק
על אודות עתונאי ידוע בארץ אשר אינו מנהל אורך חיים של קיום תור ומצוות שמו דן מרגלית .
האיש חווה "מוות קליני" והוא חש ומאמין שיש עולם הבא .
אך לי ולכם ידידי ניתן ללמוד מן המאמר שחשוב לנצל כל זמן שהקב"ה נותן לנו חיים לצורך קיום תורה ומצוות .
להלן המאמר:
הוא איבד את הכרתו ב-24 באוגוסט בצהריים במכון הכושר ברמת החי"ל. "זה אירע תוך כדי הרמת משקולות", הוא מספר השבוע. "כמה שניות לפני שהתעלפתי התפשטה בגופי תחושה נעימה. המאמנים הנשימו אותי ותוך שתי דקות התעוררתי כבתוך חלום. אילן שילוח, בן זוגה של בתי שירה, הגיע די מהר והעובדה שהתעצבנתי ששוב הוא לבוש בחולצה אדומה (כאוהד הפועל) העידה שחזרתי אל עצמי. נסענו לאיכילוב".
ומה מצאו?
"חלה ירידה משמעותית במספר פעימות הלב שלי. יש לי חבר שבזמן הריצה על המכשיר הדופק שלו ירד ל-42. המאמן עצר את המכונה ושלח אותו למיון וחייו ניצלו. בשבועיים האחרונים לפני שהתעלפתי ראיתי שגם הדופק שלי יורד ל-40-42. באיכילוב התברר שיש לי בעיה בהולכה החשמלית של הלב, שנחשבת נדירה ומסוכנת. פרופ' סמי ויסקין, שנכנס לחיי, התקין לי קוצב לב שעונה על בעיית הפעימות הנמוכות ובמקרה שתהיה הפרעה בגירוי החשמלי הסדיר של הלב, הקוצב גם ייתן לי שוק חשמלי. בשבוע שעבר פתחתי את 'מועצת החכמים' ואמרתי שהוויכוח מימי בית שני בין הצדוקים לפרושים בסוגיה אם יש או אין עולם הבא, לא יתקיים באולפן. אני כבר יודע שיש עולם הבא. הייתי שם".
איפה?
"בעולם הבא. יש לי חשק לחיות עוד המון שנים, אבל בהגיע שעתי להיאסף אל אבותי, אשמח שזה יהיה כמו בשורה של אלכסנדר פן בשירו 'וידוי': 'אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת'. אני מבסוט ולא חרד ולא כואב לי דבר. ואם מדברים על המעבר שבין מצב של אדם חי למצב של מת, כמו אותן שניות סופר-נעימות שהרגשתי במכון הכושר לפני שהתעלפתי, כך בדיוק הייתי רוצה למות".
ואינך חושב על הסוף?
"אני לא מרגיש שום שינוי בפרספקטיבה. אחי, דודי, היה בן 38 כשהוא מת מהתקף לב ב-88'. אמי וסבי הלכו לעולמם כשהיו בגילי עכשיו. זה עושה לי משהו, אבל אני לא מתעסק במוות. חיי הם מלאי עניין ויש לי עוד המון דברים לעשות. תמיד השתדלתי לישון מעט ככל האפשר. כבן 71, עשיתי יותר ממה שעושה אדם אחר בגילי. הפעם האחרונה שעבדתי היתה כשהייתי סטודנט באוניברסיטת העברית בירושלים וחילטרתי במס רכוש ובמס הכנסה. מאז שנהייתי עיתונאי אני לא עובד; אני חי ממש טוב בתוך ההובי שלי".
המקור מתוך עיתון "הארץ"
