פורטל התורה והתשובה - כל ההוכחות שהתורה אמת במקום אחד
 
מטרת האתר להוכיח בכל דרך אפשרית שהתורה אמת - יש לכם מידע נוסף? שתפו אותנו

 


ספרים מופצים בחינם



 


 

הכנס באולמי "הללויה"- פתח תקוה

======================

מאת איתן בר- און (עופר אליהו)

 

החורף פרץ בעוצמה רבתי, עם תחילת עונתו. גם השמים תלו תקוה. בחנו את לב עם הקודש, הַשָּׂשׂ אֱלֵי ניצחון האמת. אמרו הבה נקדמה פניו בתודה, וארובות השמים נפתחו. מסביב לארצנו שׂוֹררות מלחמות, ואנו עם לבדד ישכון, על אפם וחמתם של ערב רב, כי ישראל רטוב משטפונות ברכה. יצאו הבריות להיווכח בדבר, נסעו לחרמון ולכינרת, ואל נחלי פרא שהתעוררו לחיים. גשמי ברכה כי השמים- מאושרים.

והבעל דבר, כרגיל בשלו. גייס את כל מאמציו עלי אדמות, איך לא? במלאכת ארבעת הדברים אשר מוציאים את האדם מן העולם, בכל מקום שאין שם רגליים. או לחילופין- יש רגליים למראית העין.      הכרויות לדתיים

 או אז- השקר חגג. חשף את כשרותה של הצביעות. מעולם לא היו הבחירות כה מסוכנות, כהפעם.

לא חסכו שום שוט רשע. הלשון השתוללה כעינבל פעמוני מנזרים וכנסיות, ימח שמו וזכרו.

 אמרו השמים, נמתין מעט, ניתן עוד צ'אנס, שמא לב העם לא יתפתה בעבור כת רכילאית, כי מי לא למד ולא שנה בספר החפץ חיים?

 משלא הועיל לבעל הדבר, שינס מותניו, ושלח ידיים. פתאום איטצלה דרבנן כוערה מכל רושם חן העבר. כל העם זועק, הזו דרך ארץ? הזו תורה, דרכיה דרכי נועם, שלימדונו חכמים עשורי שנים? הֲיש איפוא, דוגמה אישית?

 שתיקת גדולי הדור על פשעים שלא יעשו, ואשר עלה על כל הפשעים- כי אפילו רכים הוצאו מעריסותיהם, סולקו מן המעונות. על מה ולמה? כי שד אַנְשָׁ"שׁ, הו מגפת "אנשי שלומינו"! ממחלוקת חשוכה, מימי גטאות אשכנז, הורי הרכים מאויימים בקושיה עצומה, מי יפתרנה, לאמור: "הלנו אתה אם לצרינו?". וגדולי הדור שותקים.

 אמרו שמים- עד כאן! והנה ימים באו- לא רעב ללחם ולא צמא למים, ובעיקר- לא רוח נכונה לתלמוד תורה. פשוט רק חשק לשתוק, לצום להתאבל ולאטום את המח, מרוב בושות חילול השם, לעיני ערב רב. ואם אין תורה יומם ולילה, חוקות שמים יובשו, והארץ נבוכה. מזג אוויר שלקראת הקיץ, הס מלומר אביב, כי שום אביב לא הורגש. כל הגשמים נשכחו ולא נודע, כי באו אל קירבם.

 לאחר שהבעל דבר קיבל את שלו, כפי שלא שבע מכל חטאי דור המבול, ולא זכה אפילו מסדום ועמורה- השמים הניחו לנו לבכות, להתאבל שבעה ימים, לדאוב על מה שהתקיים בנו הכתוב, חרף אנשי אמת:

"הֲרִינוּ חֲלִינוּ- וּכְמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ". על מה בדיוק, היה האבל? זאת אניח לשיר של תפילה, בשלהי המאמר...

 והנה אמש, שמים השתכנעו שיש גרעין, אשר ראשיתו מִצְעַר. מתארגנים כולם, ל"מצוות הַקְהֵל" בזעיר אנפין, בעיצומו של חורף. כולם נוהרים אל מגדל העוז- בו ירוץ צדיק ונישגב. בדרך על הכביש הבחנו ברכב שלפנינו, רבי אמנון יצחק שליט"א, וגלגלי הרכב בו אנו נוסעים, 'נאבקים' בגלגלי רכב הרב השטופים, מגשם זלעפות.

 "אולמי הלוליה"- פתח תקוה!

האולם מלא מפה לפה, פזניקים הלכה למעשה, לאחר מבחן העקידה. מכל הארץ, אַלְפִּיָה נאמנה ונמרצת.

גם הלובי חנוק מעומס האוכלוסיה, עד שאפילו השוטרים והמאבטחים אשר בפתח האולם, נשכח קיומם הרשמי, אף הם נבלעו בתוך ההמון.

לא היו הפרעות. הרשעים עוד אינם, ככינים שנפחו והתפוצצו מרוב יניקת דם צדיקים.

התכונה השלטת בפי כל לאמור: המערכה אך התחילה!

 ורבי אמנון שליט"א, כמה שיהיה גדול בין גדולי הדור, ועוד יתעלה- הרי בליבות כולם תמיד הוא רבי-חברמן שלנו. כולו עממיות, בחינת "יורד אל העם" לראות בסיבלותם. כולם ממתינים למוצא פיו. כל העיניים נשואות אליו, והללו שזה להם כנס ראשון עם רבינו, פתאום מבינים, כיצד בכל הסירטונים, המרקע הירוק שמאחורי גבו של הרב- נוסע איתו לארכה ורוחבה של הארץ, מַשָּׁל- כל הארץ אותו אולפן אחד.

באשר לתוכן ההרצאה, אפשר לראות בסרט שוודאי יתפרסם. אני כסופר (אני מקוה), מנסה לספר מה שבכל זאת קשה על המצלמה. אני לא שפוט של סטיגמות. אינני מקבל את האמרה השקרית "תמונה אחת שווה אלף מילים". ולראיה, מילה אחת בפרשת הים- שווה מליוני סרטים שעשו ויעשו בהוליווד, על קריעת ים סוף.

אמש בהרצאה, נשענתי על העמוד משמאל לבמה, מעלי רמקולים הניצבים על מוט מתכתי ארוך, וּבְמָה בעיקר- התבוננתי?

בציבור!

השתתפתי בהרבה כנסים בחיים, שכינסו רבנים הרבה. עמדתי על ההבדל בין ציבור זה, לבין האחר.

מבחינה חיצונית, אין הרבה הבדלים, פרט לכך, שכאן, בעיקר הצעירים, הם בתחילת דרכם. "מתחזקים".

היו בכל מכל כל, צעירים מבוגרים, ספרדים ומיעוט אשכנזים, חסידי ברסלב, ועוד.

אבל בראייה שאיננה דרך העיניים, אלא דרך הנשמה, קלטתי שוני מהותי, אשר לא קל פישרו. צבע אחר.

ציבור שיותר מאשר החוכמה- חשוב לו המידות. ציבור שונא בצע כסף ועוד יותר בצע מילים. ציבור כעוס מאוד מהונאת החיים, וכל זאת, מאופק מרוב תחושת אזלת יד. ציבור שלמד והבין שכדי להשליט את האמת בעולם- צריך לגייס את כל מלאכי רום מעלה.

ציבור שעם כל תמימותו, הוא חד עין להבין שאפשר להסתיר את האמת אפילו מיעקב אבינו, אשר כל עיקר בחינתו על פי הסוד והקבלה- סמל הוא לאמת. ואפילו בדבר מהותי ביותר כגון, אי ידיעה מדוייקת בפרשת בנו נעדר. כן... כיוון שכך רצה הקב"ה, אז זה קרה. אי אפשר לייחס לאדם, דברים שביסודם שייכים רק בבורא.

 יש דבר שתמיד אמרתי, מהי גדולתו (במרכאות) של אדמור מדומה?

כי לפעמים מייחסים לאדמור מסויים דברים שכבר גובלים במיסטיקה. אלא ששאלתי, מילא הציבור, אך האדמור עצמו- מדוע לא יבהיר את עצמו?

ועל זה השבתי: זוהי "גדולתו" של אדמור מסוג זה- דהיינו שבדברים כאלה הוא לעולם לא יגיד מפורשות, אך יתן לאנשים להבין את מה שהוא רוצה שיבינו, מבלי שהוא יאמר. בבחינת: תבין לבד ואל תשאל, ושיהיה לך ברור, כאילו ששאלת וענו לך מפורשות.

 זו יצירת מיתוס מלאכותי!!!

 שמיתוס כזה כה וותיק וכבש את הכלל- אוי לו מי שיערער על כך!

במלים אחרות זה סוג של עבודה זרה. התכלית- דיקטטורה נעדרת נימוק. הכל- כי ככה!

 העיקר שהתגלה ונחשף בבחירות האחרונות, הוא שפני התנועה היריבה- מועדות אל הדיקטטורה. אפילו אנו מצביעיה לשעבר- מוכים הלם. כל עידן תנועת התשובה, כינו אותנו ערב רב בכינויים הרבה:

"פונדמנטליסטים", "חומיניסטים", "סחטנים", "חשוכים", ומה לא...

 התגונָנוּ, גונָנוּ על ראשי התנועה. על כל זוהמה ורבב- לימדנו סנגוריה, עד שהנה, אנו מצביעיהם לשעבר- נמלָא פינו מים, ספגנו את מלוא זעם הפונדמנטליסטים, חומיניסטים, סחטנים, חשוכים, ומה לא... והפעם- ללא מרכאות.

 וביותר אני מתפלא על ציבור פז, פליאה שאיננה סובייקטיבית, אף שאני נמנה בתוכו. כי שואל אני, מילא רבינו המנהיג, אינו נסחף בהתנהגותו ובפיו לעשות כמו היריבים, ניחא, אחד.

אבל ציבור החסידים???

כיצד עמד ועומד הוא כולו, לנוכח עקידה שכזו, כה אתמהּ!

 אם אנו טוענים משהו, הרי התגוננות כנגד השקר- היא לגיטימית! אבל לא נסחפנו לְדַבֵּר, לכנות רבנים בכינויים, או באלימות, חס ושלום. כמו שאמר הרב בהרצאה אמש: איש מאיתנו לא תלש מודעות.

להתגונן נגד, ולהוכיח את השקר והסילוף שנאמר נגדך- חובה היא! אפילו הֶעָנָו מכל אדם, אירגן מַכַּבִּיָה לְמַחתוֹת, ואמר: "בוקר וְיוֹדַע השם".

 לכל התמהים מן העֵבֶר של המתרס השני, אזכירכם: "ענווה"- אין פירושה פרָאיְירִיוּת, ולא נועדה להירפס ע"י סתימת פיות. אם חשבתם לנצל סטיגמות נלוזות שכאלו, דפוסי מחשבה שהמציא ערב רב, כדי להשתיקנו- נחלתם את הפסדכם משכבר.

 על רגל אחת, הציבור אמש באולמי הללויה, פתח תקוה- פשוט חלוץ הוא להבחין בקו דק כה מטושטש, כולו ערפילית, בין השקר לבין האמת. כי הקליפה הנוראה של פרי השקר, אשר בתוכו גרעין אמת ושמו מרן- ככל שתצוף הזוהמה, הקליפה מתחבאת אחרי מרן. מָשָׁל, חמסניקים יורים, שעה שמתחבאים מאחורי טף ושמלות נשים וזקנות, אזרחים חפים מפשע. כל הרוע- כשר.

 מה השכיל ציבור רבי אמנון שליט"א שכה זכה (הציבור והרב)?

 במהלך ההרצאה, העלה רבי אמנון את דבריו של הרב מזוז שליט"א, אשר נשא בשיעור השבועי של מרן, במוצאי שבת שלפני יום הבחירות. ומשמע שביותר הכעיס אותו המנטרה של רבי אמנון לאמור: אם מישהו החזיר בתשובה 10, אני החזרתי מאה, ואם מאה- הרי אלף, ואם אלף- הרי מיליון.

והרב מזוז, חזר על דבריו של רבי אמנון, אלא שהיפך בשמות, וסיים- "זה הנכון"!

 על כך הגיב אמש רבי אמנון שליט"א, בבדיחותא, כי הרב מזוז שכח את המשך החשבון, לאמור: ואם החזרתי בתשובה מיליון- הרי הרב עובדיה שליט"א החזיר מלייארדים! איפה הם? הרמז בזה, כי אחרים היו אמורים לזכות- לא ב-11 מנדטים- אלא פרלמנט כפול, 240 מנדטים לפחות...

 אלא שלדעתי, הנקודה בכל זאת לא הובהרה. אי ההבנה נעוצה כאן בשפה ובהגדרה של "חזרה בתשובה".

ל"חזרה בתשובה", יש מספר משמעויות.

 1) המשמעות הבסיסית ההילכתית, אשר עליה אין חולק. כי כלולה היא בשלושה דברים: א) חרטה, ב) ווידוי, ג) קבלה לעתיד שלא לחטוא.

 2) משמעות אחרת, שאף היא כתובה בספרים הקדושים, ספרי המוסר והחסידות והקבלה: אף מי שוותיק בקודש פנימה, אם מקבל על עצמו עול הידור קשה יותר ומקיימו (למשל, ללמוד דף אחד יותר, או לעשות מצווה אחת יותר ממה שהיה רגיל)- הרי זה בכלל "חזרה בתשובה".

 3) בימינו הוקנתה משמעות חדשה לחזרה בתשובה, אשר היא "התחזקות". היא בעצם מה שמתואר בסעיף 2 הנ"ל, אלא שהיא מיוחסת יותר לציבור שאינו מוגדר חרדי, אינו וותיק בספסלי בתי המדרש. זהו ציבור מאמין מסורתי, אשר ממילא מקפיד על קצת עיקרי הדת.

 4) משמעות אחרת, שאיננה חדשה כלל, אך הבילבול הוא שחז"ל מכנים אותה בשם "עשיית נפשות". ועניין זה הוא שנעלם (ליתר דיוק ניסו להעלים), בשיח הציבורי האמוני. גם הללו שבצד של רבי אמנון שליט"א, מבינים זאת, אך לא כל כך מיטיבים להתנסח בטענותיהם, ע"פ הנקודה הגנוזה בסעיף זה.

 ועל כך ברצוני להרחיב.

 "עשיית נפשות", עיקרה איננה חיזוק כלל, ולא חרטה, וידוי וקבלה לעתיד, כי לא שייך בכלל!

כי עיקרה היא כלפי ציבור שאין לו הכרה כלל בעניין. עיקרה של משמעות זו ("עשיית נפשות") להתייחס לְקַו הפסיק הראשון, אחרי האפס שבַּסְּקָאלָה אשר על הסרגל.

 אדם אשר אינו מסכים כלל להיהדות מבחינת שלושה עשר עיקרי האמונה, מה שייך שיתחרט, על מה בכלל יתחרט, יתוודה, יתחזק- אם אין לו כלל את ההכרה הבסיסית ביותר?

אדם כזה, רק ישתעמם משיעורי הרבנים ולוּ גדולי הדור. כי כל אשר ידברו, אף שהם יוצאים מן הלב,- הרי יכנסו אך בלב, מי שכבר קנה את האמונה הבסיסית. ומי שלא- במקרה הטוב, יגיב: נחמד אבל לא משכנע. פשוט הוא כמו תלמיד בכיתה א', היושב בשיעור של כיתה י"ב- איזה רושם הוא יתרשם? מה הוא יבין?

 גדולי הדור כמעט שאינם עוסקים בעצם עשיית הנפשות. אם להיות אובייקטיבי, הרי יכולני להצביע, על רבני שס שונים, שהגדילו לעשות נפשות יותר ממרן עשרות מונים.

 אין כאן חלילה זילזול, או שום המעטת כבוד מגדולי הדור, משום שלא זה עיקר עיסוקם!!!

 גדול הדור, כפוסק, אמור לעסוק בקושיות הלכתיות קשות שהציבור שואל, ומניין לו הזמן לרדוף אחרי אנשים ולענות לשאלות פילוסופיות פשוטות כגון, "תוכיח לי שיש גן עדן וגיהנם?".

אמנם וודאי שאם ישאל מאן דהוא את מרן, שאלות כאלה, הרי מרן יקיים את דברי המשנה: "דע מה שתשיב לעם הארץ". אך לא זה עיסוקו העיקרי כלל, שאם כן, מי יעשה את מלאכתו כפוסק?

זאת צריכים לעשות אחרים, אשר נעדרים יכולת השגת מסקנות ההלכות, לאחר פילפולים העומדים ברומו של עולם.

 מכל המשמעויות של החזרה בתשובה- הרי הקשה יותר מכולם לביצוע- היא עשיית נפשות.

 אחרי ששכנעת מישהו ועשית נפש חדשה, הרי כבר בא לכלל הכרה. הוא קנה את קו הראשון שלאחר האפס שבסרגל, מכאן והלאה, כבר שום דבר הוא לא חוכמה! כי מעתה- מעצמו ירוץ אל גדולי הדור לבקש תורה. מכאן והלאה, לאחר שקנה האדם את ההכרה הבסיסית, והלך לבית המדרש- אין חולק שמרן הוא גדול המחזירים בתשובה.

 אך בדיוק נקודה זו מבקשים לטשטש. מניין הגיע כלל מי שהיה כופר, ופתאום הוא בבית מדרש?

על עצם עשיית נפשות, עסקו רבנים הרבה ישתבח שמו. הרבה שליט"ות, הרב ראובן אלבז, הרב אורי זוהר, הרב שלום ארוש, הרב יגן זצ"ל, רבני סמינר ערכים ועוד, ושני דברים צריכים להיאמר:

 1) הם עשו נפשות במספר שהוא עשרות מונים מגדולי הדור, ושוב אינני מתכוון מבחינת שאר המשמעויות של החזרה בתשובה, אלא, בתחום עצם עשיית נפשות. אין כאן מקום להתקוממות, כי זו עובדה מוכחת.  ולא שייך לנסות להצניע את הדבר מפאת כבוד גדולי הדור, כי זו עובדה מוכחת. כל אחד שהיה כופר, זוכר היטב, כיצד היה הצעד הראשון שלו, מבחינת שהשתכנע בעצם ההכרה הבסיסית, ונעשה נפש חדשה.

 2) שוב, עבודה זו של עשיית נפשות- היא הקשה ביותר, ולא זו בלבד שאיננה נופלת מעבודתם העיקרית של גדולי הדור, כפוסקים, אלא שהיא חשובה יותר, ואין להסס הסברה זו מפאת כבודם של גדולי הדור. ללא עשיית נפשות חדשות הרי גדולי הדור הם כמלכים על אותה אוכלוסיה החתומה במספרה. אין התקדמות, אין התפתחות, אין "יגדיל תורה ויאדיר". ממש כמו סיעת יהדות התורה, אשר מתפתחת רק על בסיס הילודה. אבל קבועה היא במספר המנדטים, כי גם אחוז ההצבעה גָדֵל. אם רוצים להגדיל תורה ויאדיר- וכי מסין נְיַבֵּא נפשות חדשות?

 איך תבוא הגאולה, ע"י 11 מנדטים קבועים של שס?

 והאמת חייבת להִאַמֵר, כי מבחינת עשיית נפשות- הגדיל לעשות יותר מכולם- רבי אמנון יצחק שליט"א.

ואיֵה הם?

נקלטו כבר בעולם הישיבות והכוללים, שכחו מקור מחצבתם, טמועים בסייעה אחרת, מָשָׁל- חרדים מבית.

 יש סטיגמה מטופשת חדשה (ליתר דיוק לא כל כך חדשה אלא "משומשת", משהו) אשר הודפסה והתאזרחה במוחות חוזרים בתשובה רבים, והיא, הבושה מן היותם במעמד, של "חוזר בתשובה".

 הרצון הוא להתחקות אחר מעמד של "חרדי מבית", בפרט מי שחזר בתשובה, לפני שני עשורי שנים, או יותר. משום שהאות קין, כ"חוזר בתשובה", מקשה לא מעט בשידוכים עם הללו שבאמת חרדים מבית, מקשה על התקבלות לישיבות וכוללים שאינם עבור חוזרים בתשובה, כי שם בד"כ הרמה גבוהה יותר, הן לימודית, והן לכאורה תרבותית, כמין איזו שהיא אליטה מיוחדת.

 "חוזר בתשובה" בעולם החרדי- נחשב כמין סוג ב'! במקום להילחם נגד סטיגמה ארורה זו, נכנעים לה, בבחינת עריק שעבר לצד האוייב, ומרוב בושה, מתקן עצמו, כאילו מאז ומתמיד היה בצד זה של המתרס.

הציבור של רבי אמנון שליט"א הוא חוזר בתשובה גאה! לא זו בלבד שאינו מתבייש מכך, אלא שיש לו סיבות הרבה לשמוח, שדווקא כך גורלו ולא אחרת. הוא היה בשני עולמות, הוא מכיר הכל, ומיטיב להבחין בעניינים הרבה. כמו שאמר יעקב אבינו ללבן, והזכיר שהוא אמנם בן ריבקה, אך גם אחי עשיו! לרמוז שהוא בקיא גם ברמאויות (ע"פ פירוש רש"י והמדרש).

 עסק "עשיית נפשות"- תחיית המתים היא! ברכה בתפילת י"ח, שניה לאחר ברכת "מגן אברהם", כי כל כולו היה בבחינת "עשיית נפשות" כדכתיב: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". ברכה אשר קדמה לברכת "קדושת השם", ואשר רק לאחריה (כשאדם הגיע כלל להכרה ביהדות), אז ברכת "חונן הדעת", ורק לאחר מכן, חזרה בתשובה בברכת "השיבנו אבינו לתורתך".

 ראיתי ציבור אמון על אהבת אחים חינם, ולא אחים שהשתתפו בכנס בלבד.

מה שהתחדש בציבור זה, הוא כי אם פעם  אהדתו לרבי אמנון שליט"א נבעה מעצם אישיותו בעלמא, הרי הפעם התחדש אהדת הציבור לדרכו של רבי אמנון שליט"א. זה דבר שלא היה ממש עד כה. הפעם הדבר במובן קהילתי, סיעתי, אריצי.

הכנס הסתיים כשהציבור חדור עידוד. יותר משהוזקק לנחם את הרב, יצא מנוחם ע"י הרב. עם יציאתנו מאולמי הללוליה- קידמונו גשמים המתאמצים להביע את שמחת השמים.

אסיים בשיר תפילה:

 

ההלם כי קנוניה

==========

 

ריבונו של עולם!

ההלם הוא לא ההפסד

ההלם- כי קנונייה

אנשים חשבנום חן וָחסד

פתאום קְפאם שד הקנאה

הו ריבונו של עולם!

 

ואנו יודעים תיקון

תיקון שינאת חינם

בל נשיב מנה אחת אפיים

אף לא מנה

שמֶא... אנו ביותר שהתאכזרנו

עֲדֵי חורבן המקדש

 

על כן אנו אנו שֶׁדָּמֶנוּ נבלע

עמוק בִּבְשרנו נקלע

עד העצם- וְלוֹבֵן פנינו בהק

מְשַׁלְּמִים את דם הפרוכת

שֶׁהוּקְּזָה וְהוּלבְּנָה

 

אם פנינו שהולבנו

למען קָבור רגע אחרון

קץ הגלות ולא עוד חרון

אשרינו שֶׁבְּכַך נשְׂכַּרנו

כי נפל דבר בישראל

על קְנונייה בִּגזירת אל

 

מה גזר השם?

חופש הקְּנונייה

לבחון מי וָמי אלי

וּמי ארב לאונייה

זוּ תכבוש ים

להכריז חי אל וקיים

 

דם בלוע בִּבְשר הנולד

אסור לָמוּלוֹ ע"פ ההלכה

יעלו דָּמֵינוּ אֱלֵי עור

ואז בְּרית שמים אור

והמכלימים בעמק הבכא

יזעקו ווידוי הקְּנוניה

 

לאמור:

אני משקיף הייתי שם

חמישה בוועדה

אחד ושישים- כתם פז

האחד פסלנו וּבִמקום הַשְּׁאר

כל אחד מִשֶּׁלּוֹ- שָׂם תְּריסר

 

ריבונו של עולם!

ההלם הוא לא ההפסד

ההלם הוא כֹּה הקְּנונייה

אנשים חשבנום חן וָחסד

פתאום קְפאם שד הקנאה

הו ריבונו של עולם!


























 

האתר הוקם במטרה לאגד את כל ההוכחות שהתורה אמת
ולהציג את השקפת העולם התורני - הירשמו לרשימת התפוצה

 

צור קשר

 
חפשו אותנו בפייסבוק