פורטל התורה והתשובה - כל ההוכחות שהתורה אמת במקום אחד
 
מטרת האתר להוכיח בכל דרך אפשרית שהתורה אמת - יש לכם מידע נוסף? שתפו אותנו

 
ספרים מופצים בחינם



 


 

עשרת ימי תשובה
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר המלך הקדוש והמלך המשפט. והיינו שבחתימת ברכות אלו בתפילת העמידה, צריך לסיים המלך הקדוש והמלך המשפט. והסביר רש"י, המלך הקדוש, לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם.

והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל הכ"מ, שבכל מקרה יש להניח שמן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, וחוזר לראש התפילה.

ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם ליבו שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש" יצא, ואינו חוזר לראש התפילה. וכן הדין לענין "המלך המשפט" שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא.

אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר, ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה, וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".

וההבדל שבין החתימה בכל ימות השנה "מלך אוהב צדקה ומשפט" לבין החתימה בעשרת ימי תשובה "המלך המשפט" הוא, שפירוש "מלך אוהב צדקה ומשפט", הוא שה' יתברך אוהב שאנו נוהגים בדרך של צדקה ומשפט, ואילו "המלך המשפט" פירושו, שה' יתברך בעצמו נוהג שופט את העולם.

ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה."

אמרו רבותינו (במסכת ראש השנה דף יח.), כי דברי הפסוק "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב" מוסבים על ימים אלה, שבין ראש השנה ליום הכפורים, שבהם התפלות מקובלות ביותר לפני ה' יתברך, שכביכול הוא ומצוי קרוב יותר לבריותיו. וכתב הרקאנטי (בראשית כב), שבודאי לולי הימים הללו, היתה הדרך לקבלת התפלות רחוקה ביותר, כי כמעט תמיד ימצאו המקטרגים והמשטינים הנבראים מהחטאים את תפילותיו של האדם, והם מונעים מהתפלות להתקבל ברצון לפני ה' יתברך. מה שאין כן בימים אלה, שהתפלות מגיעות ביתר שאת לפני ה' יתברך, והם מקובלות ביותר, הרי שבזכות הימים הללו, זוכה אדם שתפלותיו מתקבלות יותר לפני ה'. ולכן צריך לקבל את גודל האחריות בכל תפלה ותפלה מתפלות הימים הנוראים, שלא תלך חלילה לאיבוד, שהרי טובתה מרובה.

כידוע, בימים אלה הסמוכים ליום הכפורים, נהגו כל ישראל להרבות בצדקה. ובפרט במנהג הכפרות, אשר מי שאינו נוהג במנהג זה על ידי עופות, עושה כפרות על ידי מעות, שמניח המעות מעל ראשו של המתכפר, ומסובב שלוש פעמים, ואומר, זו חליפתך וכו', כמו שנדפס במחזורים ליום הכפורים.  ‏‏וכבר הזכרנו כמה פעמים מענין החובה המוטלת על כל אחד ואחד לתת את מעות הצדקה שבידו לגוף מוסמך של אנשים יראי שמים.

 
הירשמו לרשימת התפוצה וקבלו שיעורים
ברוחניות ובגשמיות





רוצים לקנות לייקים לדף עסקי של פייסבוק?
רוצים עוקבים לאינסטגרם?
מה אתם רוצים? אנחנו מביאים
ליחצו כאן





רוצים ללמוד את סודות השיווק?
לדעת איך לגייס לידים בחינם?
קורס חינמי נפתח
ליחצו כאן





תנו לפראייר לבנות לכם אתר בחינם
הפראייר - יבנה לכם אתר בחינם
ולא תשלמו עד שלא תהיו מרוצים
ליחצו כאן


האתר הוקם במטרה לאגד את כל ההוכחות שהתורה אמת
ולהציג את השקפת העולם התורני - הירשמו לרשימת התפוצה

 

צור קשר

 
חפשו אותנו בפייסבוק