המשך דברי תורה על אחרית הימים ("בעקבתא דמשיחא")
*********************************************
נסיון האמונה בדור האחרון

א. עקר העבודה עכשיו לעמד בתקף האמונה

הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה - הֲגַם שֶׁהַדּוֹר עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אֲבָל מֵרִבּוּי הַגַּלִּים וְהַנִּסְיוֹנוֹת יִשָּׁאֲרוּ הַנִּשְׁאָרִים מְזֻקָּקִים שִׁבְעָתַיִם - עִקַּר הָעֲבוֹדָה עַכְשָׁו לַעֲמֹד בְּתֹקֶף הָאֱמוּנָה. (רב מפאנוי רע"א) 

וְעוֹד כָּתַב בְּעִנְיָן זֶה הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים": וְאִם בְּאָדָם פְּרָטִי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין דף ז', ע"ב) "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה", אִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְכָל שֶׁכֵּן לִנְשָׁמוֹת הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל וְצַעֲרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכִי הֲוָה אֲמִינָא שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁחַס וְחָלִילָה יִתְיַסֵּר אֵיזֶה גַּבְרָא אֲפִלּוּ יִסּוּרִים כָּל דְּהוּ בְּלִי גְּזֵרוֹת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּגְזַר מִפִּי ה' בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּמֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדַעְתָּ, כִּי לֹא דַּי שֶׁנֶּחְתְּכָה הַגְּזֵרָה עַכְשָׁו - רַק בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה עָלָה לִפְנֵי בַּעַל הַחֶסֶד וּבַעַל הָרַחֲמִים זֶה הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּרֹאשׁ כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי אֵין בָּרֹאשׁ אֶלָּא מַה שֶּׁבַּסּוֹף, כְּדִכְתִיב (במדבר כ"א) "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", כִּי הַסּוֹף תַּכְלִית הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל סוֹפָא דְּכָל דְּרָגִין וְהוּא תַּכְלִית רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה, כָּכָה סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת - תַּכְלִית כָּל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, כִּי אֵין בָּרֹאשׁ אֶלָּא מַה שֶּׁבַּסּוֹף. 

וְכֵן מוּבָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת (מאמר חקור דין חלק שני ז'), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אִם יִתְמַהְמֵהַּ - חַכֵּה לוֹ, כִּי בּוֹא יָבוֹא וְלֹא יְאַחֵר". מִסְפַּר הַכֹּל - "בְּרֵאשִׁית" עִם כְּלָלוּת הַפָּסוּק, שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. דְּהַיְנוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּזְכֶּה לַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, הֲגַם שֶׁכְּלָלוּת הַדּוֹר עַכְשָׁו הוּא בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אֲבָל מֵרִבּוּי הַגַּלִּים וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּצְרְפוּ צֵרוּף אַחַר צֵרוּף, יִשָּׁאֲרוּ הַנִּשְׁאָרִים מְזֻקָּקִים שִׁבְעָתַיִם, מַזְהִירִים כְּאוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה, (ישעיה ז') "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם". 

לָכֵן זוֹ עֲבוֹדָתֵנוּ עַכְשָׁו, לַעֲמֹד בְּתֹקֶף הָאֱמוּנָה בַּל נִמּוֹט וּבַל נַרְפֶּה, חַס וְחָלִילָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בזוהר הקדוש שמות דף ז', עמ' ב') זַכָּאָה מָאן דְּיִזְדַּמָּן בְּהַאי זִמְנָא בִּמְהֵימְנוּתָא, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כַּמּוּבָא בְּסוֹף דָּנִיֵּאל "וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ", דְּהַיְנוּ, שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ מִמִּקְרֵי הַזְּמַן וּמִמְּאֹרְעוֹתָיו שֶׁקָּרְבָה הָעֵת וְהָעוֹנָה לִפְקֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וִירוֹמָם קַרְנָהּ, וַהֲגַם כִּי אֲנַחְנוּ רוֹאִים גֹּדֶל חִלּוּל ה' שֶׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים מֻכִּים וּמְעֻנִּים בְּזוּיִים וּשְׁפֵלִים, וּמְעֻנִּים מִדֶּבֶר חֶרֶב וְרָעָב וּבִזָּה וּשְׁבִי וְכָל מִינֵי חֳלָאִים וְצָרוֹת, רַחְמָנָא לִצְלַן, לֹא נַהֲרֹס בְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ חַס וְחָלִילָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵי אֱלֹקֵינוּ, כִּי כִּבְיָכוֹל, חַס וְחָלִילָה, מַפְרִיז עַל מִדּוֹתָיו. כִּי כָּל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, הֲגַם כִּי נִרְאִים לְעֵינֵי בָּשָׂר וְדָם שֶׁהֵמָּה דִּינִין תַּקִּיפִין, חַס וְחָלִילָה, אֲבָל בְּתוֹכָם גָּנוּז וּמָלֵא רַחֲמִים וַחֲסָדִים, וּמִתּוֹךְ צָרָה הִמְצִיאָם פְּדוּת וּרְוָחָה. 



ב. כבר גלו לנו רבותינו הקדושים, שקדם ביאת המשיח יתחזק נסיון האמונה למאד - לא נירא ולא נפחד משום נסיון

עוֹד כָּתַב הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים": וּכְבָר גִּלּוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקֹּדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ יִתְחַזֵּק נִסְיוֹן הָאֱמוּנָה לִמְאֹד, וְלֹא יָדַעְנוּ בַּמֶּה נִּתְנַסֶּה עוֹד, וְעַד כַּמָּה נִתְנַסֶּה וְיַגִּיעוּ נִסְיוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים עוֹד. וְזוֹ הֶעָצֶה הַיְעוּצָה לַעֲמֹד כְּעַמּוּדָא תַּקִּיפָא בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה לַה', וַעֲלֵיהֶם אֲשֶׁר מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה אָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ד') "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם". 

לָכֵן נִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְלֹא נִירָא וְלֹא נִפְחַד מִשּׁוּם נִסָּיוֹן, כִּי כְּדַאי אֱלֹקֵינוּ שֶׁנִּמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְפָנָיו בְּכָל מִינֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקּוֹדְמִים, שֶׁמָּסְרוּ תָּמִיד גּוּפָם וְנַפְשָׁם וּמְאֹדָם לִכְבוֹד ה' וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, אֲשֶׁר אֵשׁ וּמַיִם לֹא יְכַבּוּ גַּחֶלֶת אַהֲבָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַה', כְּדִכְתִיב (שיר השירים ח') "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וְגוֹ'". 



ג. הטעם שגלו לנו נביאנו ורבותינו הקדושים גדל הצרות והחשכות שתהיה קדם ביאת המשיח , כדי שנוכל לחזק עצמנו באמונה ובטחון

כָּתַב הָרַב "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר": וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ מִדִּבְרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וּמְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְכֵן בְּדִבְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְדִבְרֵי תַּנָּאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כֻּלָּם נִתְנַבְּאוּ עַל הַצָּרוֹת וְהַחַשְׁכוּת אֲשֶׁר יִתְגַּבְּרוּ סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ, וְלָמָּה כָּתְבוּ לָנוּ וְגִלּוּ לָנוּ כָּל זֹאת, הֲלֹא דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ - רַק לְמַעַן נֵדַע שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּעַצְמֵנוּ, כִּי אֵין דּוֹמֶה לְמִי שֶׁבָּא עָלָיו צַעַר אוֹ פַּחַד פִּתְאוֹם חַס וְחָלִילָה, אָז בְּקֹשִׁי יָכוֹל לִבּוֹ לִסְבֹּל זֹאת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם וּמֵכִין עַצְמוֹ לָזֶה, אָז לֹא נִתְרַגֵּשׁ הַלֵּב כָּל כָּךְ וְיֵשׁ בְּכֹחוֹ לִסְבֹּל. וְלָכֵן צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהָכִין כָּל מִינֵי כְּלֵי קְרָב בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, וּבִפְרָט כִּי מְקֻבָּל מִפִּי הַצַּדִּיקִים כִּי נִסְיוֹן הָאֱמוּנָה יִגְדַּל עַד מְאֹד, וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל זֶה מַמָּשׁ, וּלְדַבֵּר כָּל פַּעַם עִם חֲבֵרִים וְיִרְאֵי הַשֵּׁם מֵעִנְיְנֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, וּלְהַשְׁרִישׁ וְלִנְטֹעַ בְּלֵב בָּנָיו הָאֱמוּנָה, וּלְהַרְחִיקָם מִזֶּרַע מַשְׁחִיתִים וּמֵרֵעִים הָעוֹזְבִים תּוֹרַת אֱמֶת. 



ד. אף אדם פשוט יכול לתקן תקונים שלא נתקנו כמעט מימות הבריאה אם מקבל הכל באהבה

כָּתַב הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים": כִּי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁקֹּדֶם בִּיאַת הַגּוֹאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם בְּצַעַר וּבְצָרָה שַׁכּוּלָה וְגַלְמוּדָה מִבְּלִי תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְצַר וְצָרָה מִכָּל צַד, הֵמָּה כִּמְיֹאָשִׁים בְּעֵינֵי עַצְמָם חַס וְחָלִילָה, וְנֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵי עַצְמָם כְּדָבָר הַמּוֹתָר, וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי בְּכָל צַעַר שֶׁעוֹבֵר עַל בַּר יִשְׂרָאֵל, וּמְקַבֵּל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי תַּרְעוֹמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בִּקְצָת שִׂמְחָה וְאַהֲבָה, נִבְנֶה מִכָּל זֶה בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי חֵקֶר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם גַּם בְּצַעַר וּבְקַטְנוּת הַשֵּׂכֶל וּבְהַסְתָּרַת פָּנִים עוֹבֵד ה' וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה, בָּזֶה נִתְעַלֶּה יִקְרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא לְעֵלָּא, וְנִתְעַלִּין עַל יְדֵי זֶה נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְנִתְקָנִים תִּקּוּנִים כָּאֵלּוּ וּנְשָׁמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִתַּקְנוּ כִּמְעַט מִימוֹת הַבְּרִיאָה וְכוּ'. וּלְכָל זֶה יָכוֹל לִזְכּוֹת גַּם אָדָם פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וּבְתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת. 



ה. נסי נסים שישנם עוד מעט מאמינים

הָרַבִּי מִסַּאטְמֶר הָיָה אוֹמֵר: רַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֶשְׁנָם עוֹד מְעַט יְהוּדִים שֶׁאוֹמְרִים עוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, זֶה גַּם כֵּן נֵס גָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם בַּדּוֹר הַזֶּה בְּגֹדֶל הַהַסְתָּרָה וְגֹדֶל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁיֵּשׁ לְהַיַּהֲדוּת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ. (חד"ת תשט"ז, עמ' קס"ה) 



ו. בעקבתא דמשיחא תרד אש מן השמים לנביאי הבעל, ויהיו נסיונות גדולים ועצומים - אני מודיע זאת למען תדעו להזהר

נְבוּאַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרוּזִ'ין זיע"א: וּכְבָר הִזְהִירוּ עַל זֶה רַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים מִדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁרָאוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לָנוּ מֵהַנִּסְיוֹנוֹת בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי תַּלְמִיד חָכָם מְפֻרְסָם וְאִישׁ מְהֵימָן, שֶׁשָּׁמַע כַּמָּה פְּעָמִים מֵאָבִיו, שֶׁשָּׁמַע מֵחוֹתְנוֹ אֲשֶׁר רָגִיל הָיָה אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרוּזִ'ין זי"ע יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשָׁמַע מִפֶּה קָדְשׁוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ: תֵּדְעוּ דִּכְמוֹ שֶׁיָּרַד הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְלֹא יָרְדָה לִנְבִיאֵי הַבַּעַל, בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא יִהְיֶה הַהֶפֶךְ - שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם כִּבְיָכוֹל לִכְבוֹדָם שֶׁל נְבִיאֵי הַבַּעַל וְיִהְיוּ הַנִּסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, קָשִׁים וּמָרִים, וַאֲנִי עוֹמֵד וּמַזְהִיר לָכֶם עַל זֶה לְמַעַן תֵּדְעוּ לִהְיוֹת זְהִירִים בַּדָּבָר. וְכָל עִנְיָן זֶה מְקֻבָּל מֵהָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ זי"ע וְעוֹד צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁהִגִּידוּ מֵרֹאשׁ גֹּדֶל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ לְנֶגֶדֵנוּ וְהִזְהִירוּ עַל זֶה. (עה"ג עמ' קַל"ו) 



ז. מדרש: "לפני הגאולה תרד אש מן השמים לצדם של הפורקי על" - זה יהיה הברור האחרון שלא יתבטלו בני ישראל הכשרים אפלו בפני מופת זה

אָמַר הָרַב שְׁמוּאֵל מִסְּלוֹנִים זיע"א: וְהִנֵּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, כִּי בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית, כַּאֲשֶׁר יִצְטָרְכוּ כְּבָר לְהָקִים אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יִתְפַּלְּגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁנֵי צְדָדִים; הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת יֶחְפְּצוּ בְּאוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהֵם יִבְחֲרוּ בּוֹ כְּמַתְאִים לַעֲטָרָה זוֹ, וְאִלּוּ הַפּוֹרְקִים עֹל יֹאמְרוּ שֶׁהֵם הַיְּהוּדִים הָאֲמִתִּיִּים וְהֵם הֵם שֶׁצְּרִיכִים לִבְחֹר אֶת הַכֹּהֵן גָּדוֹל כְּפִי הֲבָנָתָם, וְיַכְרִיעוּ אָז בֵּינֵיהֶם כְּדֶרֶךְ הַבְּחִירָה שֶׁהָיְתָה בִּימֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ בֵּינֵיהֶם סִימָן, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲנוּ לוֹ בְּאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם - הָאֱמֶת אִתּוֹ, וְהַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל יִהְיֶה אָז בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁהָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם תֵּרֵד לְצִדָּם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁהִתְרַחֲקוּ מִן הַתּוֹרָה וְהֵם יַצְלִיחוּ בְּמִלְחַמְתָּם, אַךְ זֶה יִהְיֶה הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן, כִּי הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת לֹא יִתְבַּטְּלוּ אֲפִלּוּ בִּפְנֵי הַמּוֹפֵת הַזֶּה. וְהָעֵצָה לְהַחְזִיק מַעֲמָד בְּמַצָּב נוֹרָא זֶה לְכָל יְהוּדִי הִיא - שֶׁיִּהְיֶה מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וְלִיהוּדִים כְּשֵׁרִים הַמְקֻשָּׁרִים לַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית, וּבְכֹחַ זֶה אֶפְשָׁר לְהַחְזִיק מַעֲמָד בְּכָל הָעִתִּים וְהַמַּצָּבִים. 



ח. אפלו צדיקים יהיו להם נסיונות באמונה - העצה לפרסם שאני אמרתי זאת מראש

בְּסוֹף סֵפֶר "תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" הֵבִיא שָׁם מִבַּעַל "אוֹר הַמֵּאִיר" מִזִּיטָאמִיר. כָּעֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ בְּיוֹם עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, הִגִּיעַ אֵלָיו תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר מִסָּאסְטוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, ואדמו"ר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁכַב וּפָנָיו אֶל הַקִּיר, הֵסֵב אָז אֶת פָּנָיו וְאָמַר: "זֶה אַתָּה הוּא שְׁנֵיאוֹר, עוֹד יִהְיֶה זְמַן לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ יִהְיֶה לָהֶם צֹרֶךְ לְהִתְבּוֹדֵד בַּפִּנָּה וְלַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא בָּעוֹלָם, וְהָעֵצָה לָזֶה - שֶׁתְּפַרְסֵם שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי אֶת זֶה מֵרֹאשׁ. 



ט. צריך תפלות גדולות שלא לטעות אחרי מנהיגי הסמאל שהוא עשאם וסמכם

הַסַּמָּאֵל מַטְעֶה אֶת הָעוֹלָם הַרְבֵּה שֶׁיְּדַבְּקוּ עַצְמָם לִמְקוֹם הַשֶּׁקֶר וְהַטָּעוּת, וְרוֹכֵב בְּמֶרְכַּבְתּוֹ לִסַּע וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ לִמְקוֹם הַשֶּׁקֶר וְהַטָּעוּת בַּמַּנְהִיגִים - מַטָּעֵי הָעוֹלָם, לְכָךְ צָרִיךְ הַבְחָנָה גְּדוֹלָה וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁיִּנָּצֵל מִלְּהִדָּבֵק לְמַטְעֵי עָלְמָא בְּשֶׁקֶר וּבְכָזָב בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת. וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּדִמְעָה וּבִבְכִיָּה, שֶׁלֹּא יַטְעֵהוּ הַסַּמָּאֵל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּמַטְעֵי עָלְמָא רָאשִׁים שֶׁלּוֹ- שֶׁהוּא עֲשָׂאָם וּסְמָכָם. (זוהר חי תרומה ד', ז' עג:) 



י. אין להביט על כל העולם אף אם ישאר יחיד

נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ לְדַרְכֵּנוּ, דְּהָמִיר הוּא מִלְּשׁוֹן הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וּבָא לוֹמַר, דְּאַף אִם רוֹאִין שֶׁכָּל הַדּוֹר הֵמִירוּ אֶת עַצְמָם, דְּהַיְנוּ, שֶׁנִּתְחַלְּפוּ מִדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים מֵהִפּוּךְ לְהִפּוּךְ - שֶׁכָּל מַה שֶׁהֵם אָסְרוּ הֵמָּה מַתִּירִים, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן "לֹא נִירָא אַף בְּהָמִיר אֶרֶץ" וְאַף אִם הָעוֹלָם יִתְהַפֵּךְ לֹא אִירָא, רַק עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד, וְלֹא לָזוּז מִדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיַצִּיב, וְאַף אִם לֹא אֶשָּׁאֵר רַק אֶחָד לְבַד בְּכָל הָעוֹלָם, אֵין לְהַבִּיט עַל דַּעַת הָעוֹלָם, שֶׁאִם יִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם, מִמֵּילָא נוֹפְלִין גַּם לְדֵעוֹתֵיהֶם, עַל כֵּן אֵין לְהַבִּיט עֲלֵיהֶם רַק עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְרַק אָז אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהֶם אִם אֵין מִתְחַבְּרִין עִמָּהֶם. (חידושי תורה תשי"ז, עמ' רנ"ג) 



יא. אפלו ישב בדד וגלמוד מאנשי הדור, עם כל זה ישמר וימתין לישועת ה'

וְעַל פִּי זֶה הַפָּסוּק מִתְנַבֵּא עַל דּוֹרֵנוּ זֶה - "יֵשֵׁב בָּדָד", שֶׁאֲפִלּוּ אִם יֵשֵׁב גַּלְמוּד וּבָדָד מֵהַיּוֹשְׁבִים, שֶׁהַדּוֹר נִתְפְּסוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לָהֶם וְאֵינָם רוֹצִים לְהַמְתִּין עַל יְשׁוּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל מָקוֹם, אַף אִם יִשָּׁאֵר בָּדָד וְיִדֹּם, שֶׁיִּשְׁמֹר וְיַמְתִּין עַל יְשׁוּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִקְּחוּ חֶבֶל עִם אוֹתָם שֶׁאוֹכְלִין מִמֶּנָּה בְּהִבְהוּב, רַק יִשְׁמֹר לְהַמְתִּין עַל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "כִּי נָטַל עָלָיו" - כִּי בַּעַל הַגְּזֵרוֹת נָשָׂא עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ שֶׁהַגָּלוּת הִיא גְּזֵרָה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָסוּר לִפְרֹק עֹל מֵעַצְמֵנוּ, רַק הַבּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים בְּעַצְמוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. (חידושי תורה דברים, עמ' ס"ד) 



יב. בזמן הבית נצל כל הדור בזכות השלש מאות שלא כרעו לבעל ולא הלכו אחרי רבים

גַּם בִּימֵי בַּיִת רִאשׁוֹן בִּימֵי הַנְּבִיאִים מָצִינוּ בַּקְּרָא, שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא כָּרְעוּ לַבַּעַל, וְאִם אֵלּוּ הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשִׁים הָיוּ נִמְשָׁכִין חַס וְחָלִילָה אַחַר הַדּוֹר עַל יְדֵי טַעֲנָה שֶׁל אַחֲרֵי רַבִּים וּמְרֻבִּים כָּל כָּךְ, הָיָה חַס וְחָלִילָה אָסוֹן גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כַּמּוּבָן. אֲבָל יַעַן שֶׁאוֹתָם הַשְּׁלֹשׁ מְאוֹת אֲנָשִׁים עָמְדוּ בְּדַעְתָּם הַטְּהוֹרָה וְהַבְּרוּרָה, הָיְתָה עַל יָדָם הַצָּלָה גְּדוֹלָה וְאוֹר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר שָׁם בַּפְּסוּקִים, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. (עה"ג, עמ' כ"ב) 



יג. צואת היעב"ץ: "אל תירא אף מהעמדת החמה או ממי ששמו מפרסם - לנטות מהאמת , אף אם תשאר יחיד בכל העולם"

בִּתְקוּפַת הָרָשָׁע שַׁבְּתַי צְבִי, שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקַב, הָיָה זְמַן אָרֹךְ שֶׁהָיוּ מַמָּשׁ יְחִידִים בַּדּוֹר שֶׁעָמְדוּ בְּנַפְשׁוֹתָם נֶגֶד רֻבָּא דְּרֻבָּא דְּעָלְמָא שֶׁשָּׂמוּ אוֹתָם לְכוֹפְרִים וּמַחְטִיאִים אֶת הָרַבִּים, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים לַמָּשִׁיחַ וּנְבִיאָיו, וְסָבְלוּ מִזֶּה שָׁנִים מְרֻבּוֹת, עַד שֶׁלְּאַט לְאַט נִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ וְנִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ שֶׁל שַׁבְּתַי צְבִי. וְהַקָּדוֹשׁ היעב"ץ זלה"ה כָּתַב אַחַר כָּךְ, שֶׁהוּא מְפַחֵד שֶׁתָּבוֹא עוֹד כַּת אַחֶרֶת, וְהִזְהִיר הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לִירָא אַף מִמּוֹפְתִים כְּהַעֲמָדַת הַחַמָּה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלֹא לִירָא מִמִּי שֶׁפָּקִיעַ שְׁמֵיהּ. אַף אִם אֵין אִישׁ מִתְחַזֵּק עִמְּךָ לֹא תִּפְחַד לִנְטוֹת מֵהָאֱמֶת, וְהֶאֱרִיךְ טוּבָא בָּזֶה. כִּי הֵבִין בָּזֶה בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְמַה שֶׁאֵרַע בְּדוֹרֵנוּ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. (שם) 



יד. אין לילך עם הדור יהיה מי שיהיה - הסוף יהיה שהאמת תתגלה

וְצָרִיךְ לֵידַע שֶׁאֵין לֵילֵךְ עִם הַדּוֹר יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהַבִּיט רַק עַל הָאֱמֶת מַה שֶּׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָמְרָה, וְהָאֱמֶת תִּתְגַּלֶּה, וְהֵם יְכוֹלִין לוֹמַר מַה שֶּׁרוֹצִים, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא אֱמֶת וְהָאֱמֶת תִּתְגַּלֶּה, דְּהָאֱמֶת הִיא רַק מִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה מַה שֶּׁלִּמְּדוֹ אָבִיו, מַה שֶּׁמְּקֻבָּל לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. (חידושי תורה תשי"ז, עמ' רע"ו) 



טו. בתקופה שאי אפשר לדבר דברי אמת בפני ההמון, יתחזקו יראי ה' איש אל רעהו

אָמְנָם, הִתְנַבֵּא הַנָּבִיא מַלְאָכִי עַל גֹּדֶל הַסְתָּרַת פָּנִים וּבִלְבּוּל הַמֹּחוֹת וְהַדֵּעוֹת שֶׁיִּהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כִּי הָרְשָׁעִים וּמַעֲשֵׂה שָׂטָן יַצְלִיחוּ, וְהַסַּמְיוּת עֵינַיִם וְהַנִּסְיוֹנוֹת יִהְיוּ גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְלֹא תִּהְיֶה אֶפְשָׁרוּת וְאֹפֶן לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים וְדִבְרֵי הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה בִּפְנֵי רֹב הֶהָמוֹן, כַּאֲשֶׁר הוּא בְּדוֹרֵנוּ לְגֹדֶל הָאַלָּמוּת וְחֻצְפַּת הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַשְׁפָּעָתָם הַגְּדֵלָה מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ, וְעַל כֵּן אָמַר הַנָּבִיא "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ", שֶׁיִּתְחַזְּקוּ יִרְאֵי ה' בְּכָל תֹּקֶף וְעֹז, שֶׁלֹּא יִתְעוּ אַחֲרֵי הַתּוֹעִים וְאַחַר הַשְׁפָּעַת רֹב הָעוֹלָם, וְ"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזַק". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וְלֵב יַבְחִין דִּבְרֵיהֶם. (שם, עמ' ק"כ) 



טז. בזכות היחידים שאין מביטין על העולם תהיה הגאלה

וּבָזֶה יִתְבָּאֵר גַּם מִדְרָשֵׁנוּ שֶׁאָמַר: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ", הַיְנוּ גַּם כֵּן עַל זוֹ הַבְּחִינָה שֶׁיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, הַיְנוּ בְּחִינַת יַעֲקֹב כנ"ל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב יִוָּתֵר לְבַדּוֹ. וְאַף אִם יִשָּׁאֲרוּ יְחִידִים, גַּם כֵּן לֹא יַבִּיטוּ רַק עַל הָאֱמֶת וְלֹא יִתְחַבְּרוּ עִם הָעוֹלָם הַזְּמַנִּי, וְלֹא יִשְׁתַּתְּפוּ עִם אֵלּוּ שֶּׁנִּקְרָאִין "יִשְׂרָאֵל", רַק וַיִּוָּתֵר "יַעֲקֹב לְבַדּוֹ". וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לָזֶה, דְּאַף אִם יִשָּׁאֲרוּ רַק יְחִידִים - לֹא יַבִּיטוּ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְרַק עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה "וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" וְיִתְוַדַּע שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם, וְזוּלָתוֹ - הָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אַף שָׂרִיד וּפָלִיט, וְכֻלָּם לְהַבְלֵי הֲבָלִים וּכְלֹא הָיוּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם מִכֹּחוֹת הַיֵּצֶר, וְלֹא יִשָּׁאֵר רַק הַכֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְהַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַמִּדְרָשׁ, דְּרַק בְּאֹפֶן כָּזֶה יוּכַל לִהְיוֹת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ", אִם אַף בְּיַעֲקֹב יִהְיֶה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ עַל הַבְּחִינָה שֶׁאָמַרְנוּ. (חדו"ת תשי"ז, עמ' רנ"ג) 



יז. קבלה מן הנביאים: "מלחמה הנוראה שבעולם, שלא היתה כמותה, תהיה ממש לפני שערי ירושלים - לא ישארו רק קדושים

וְאֵין זֶה פֵּרוּשׁ מִסְּבָרָא, רַק קַבָּלָה מְקֻבֶּלֶת אֶצְלָם מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה בָּעוֹלָם תִּהְיֶה מַמָּשׁ לִפְנֵי שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בָּהּ יִתְקַבְּצוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֶחָד מֵהֶן לֹא נֶעֱדַר, בְּצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת הַמַּחְזִיקוֹת דָּת נוֹצְרִית, וּבְצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן מַאֲמִינוֹת בְּדָת זוֹ, וּמְקֻבָּל שְׁמוֹת שָׂרֵי הַצָּבָא מִכָּל צַד וְאֵיזוֹ אֻמָּה הַנּוֹצַחַת. וְעַל מִלְחָמָה זוֹ נִבֵּא בִּלְעָם בְּאוֹמְרוֹ "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשּׂוּמוֹ אֵל", שֶׁיָּבוֹאוּ הָאֻמּוֹת שֶׁבִּשְׁמָם שֵׁם אֵל, וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין מָנוֹס לְחַיִּים, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם רַק קְדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעיה ד', ג') "הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וְהַנִּשְׁאָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם", וּמִי יֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מִקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים. ("אבות על בנים" בהקדמה) 

לקוח מספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א
-מנהל הדף-