פורטל התורה והתשובה - כל ההוכחות שהתורה אמת במקום אחד
 
מטרת האתר להוכיח בכל דרך אפשרית שהתורה אמת - יש לכם מידע נוסף? שתפו אותנו

 
ספרים מופצים בחינם



 


 

כל ההסברים על מה שמותר ומה אסור בתשעה באב:
*********************************************
קודם כל: הצום מתחיל היום בסביבות השעה 19:40 ונגמר מחר בסביבות 20:20

תשעה באב כולו בין בלילה ובין ביום, אסור באכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המטה. וכל הדינים בזה שוים בין לאנשים ובין לנשים. 







רחיצה



אסור לרחוץ במים חמים או קרים, ואפילו מקצת גופו, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ומכל מקום לא אסרו אלא רחיצה של תענוג אבל אם ידיו מלוכלכות בעפר וכדומה, או שנטף דם מחוטמו, מותר לרחצם, כיון שאין זו רחיצה של תענוג. (רנו) 







נטילת ידים בבוקר



כשיקום משנתו בבוקר, יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין [ששופך מים על יד ימין ואח"כ על יד שמאל, וחוזר כך שלוש פעמים], ויברך "על נטילת ידים". (רנו) 







רחיצת פנים בבוקר



לא ירחץ פניו במים בבוקר, ומכל מקום אם יש לו לפלוף ליד עיניו, מותר לרחוץ את המקום המלוכלך בלבד. ורק מי שהוא איסטניס באמת ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ את פניו בבוקר, מותר לו לרחוץ את פניו. ובני אשכנז אע"פ שמחמירים באיסטניס ביום הכיפורים, מודים בתשעה באב להקל. (רנז) 







רחיצת פנים לכלה



כלה שנישאת מתאריך ט' בתמוז והלאה, כיון שבתשעה באב היא בתוך שלושים יום לחתונה, התירו לה חכמים לרחוץ פניה במים, כדי שלא תתגנה על בעלה. (רנח) 







אשר יצר



הנצרך לבית הכסא, יטול את ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ויברך 'אשר יצר'. אך אם ידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ כל מקום שיש בו לכלוך. ופשוט שאם נצרך לנקביו גדולים, שחייב לקנח במים כמו בכל ימות השנה ולא יסתפק בנייר לבד. (רנז) 







נטילת ידים לברכת כהנים



כהן העולה לברכת כהנים, נוטל את ידיו עד סוף הפרק, כדרכו בכל השנה. (רנז) 







נטילת ידים לסעודה



חולה שאוכל לחם בתשעה באב, יטול את ידיו עד קשרי אצבעותיו. (ה"ע ח"ב קסג)







מקוה



אסור לטבול במקוה טהרה בתשעה באב כלל, ואפילו מי שרגיל לטבול כל יום במשך השנה. וגם אשה שהגיע זמנה לטבול בליל תשעה באב, אסור לה לטבול בשום אופן אלא תדחה את הטבילה למוצאי תשעה באב. (רנח) 







סיכה



אסור לסוך בשמן בתשעה באב, ואפילו מקצת גופו. (רס) 







נעילת הסנדל



אסור לנעול סנדל או מנעל של עור, אבל מנעל העשוי מגומי או מבד ושאר מינים, אע"פ שאין לו צער בהליכתו, מותר לנועלו. ונעלי עץ שיש להם רצועה של עור מלמעלה הנקראים קבקבים, מותר לנועלם. (רס) 







חולה



חולה או יולדת בתוך שלושים יום, מותר להם לנעול נעלי עור. (רסא) 







איש ואשה שזכו



אפילו אם האשה טהורה, אסורים בני הזוג בתשמיש. ואין צריך להזהר בדיני הרחקות, אלא אם אינה טהורה שבלאו הכי, היא אסורה. (ה"ע ח"ב עמוד קנג) 







שינה



מרן בשלחן ערוך (סימן תקנה סעיף ב) הביא מה שיש נהגו לשכב בליל תשעה באב כשהוא מוטה על הארץ, ולהניח אבן תחת הראש. וגם הרמ"א כתב, ויש לאדם להצטער בענין משכבו בליל תשעה באב שאם רגיל לשכב בשני כרים, לא ישכב כי אם באחד. ויש משימים אבן תחת מראשותיהם, זכר למה שנאמר ביעקב אבינו "ויקח מאבני 'המקום' וישם מראשותיו", שראה ברוח קדשו את בית המקדש שנאמר "מה נורא 'המקום' הזה", וראה גם את החורבן. ומכל מקום מי שחלש, אינו חייב בכל זה. וימעט האדם מכבודו והנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר. 







מצות תלמוד תורה



חיוב מצות תלמוד תורה שיש בכל השנה, ישנו גם בתשעה באב, וכמו שפסקו הגאונים הגדולים החכם צבי, רבי חיים פלאג'י, השדי חמד ועוד. אלא שמכיון שהלומד תורה כהוגן, יודע כי התורה משמחת את הלב ומשתעשעים בה, כמו שנאמר 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', וכן נאמר 'לולי תורתך שעשועי', וכמו שכותב האור החיים הקדוש (דברים כו יא) וזה לשונו: "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוּב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם". וכיון ששמחה הרי היא אסורה בתשעה באב, לכך אסרו חכמים ללמוד בתשעה באב, לבד מדברים מסוימים שאינם משמחים, וכדלהלן. 







דברים המותרים



מותר ללמוד פרק שלישי במסכת מועד קטן, כיון שעוסק הרבה בענייני אבלות. וכן את הגמרא במסכת גיטין (מדף נה סוף עמוד ב עד דף נח סוף עמוד א), שעוסקת הרבה בענייני החורבן, וכמובא לעיל בשער האגדה בהרחבה. וכן הלכות אבלות, ופירושי חז"ל על ספרי איכה ואיוב, וידלג את פסוקי הנחמה שבאיוב. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לתשובה, וכמו שפסק המאירי (מועד קטן כא עמוד א). 







חידושי תורה



למד בדברים המותרים בתשעה באב, והתחדשו לו חידושי תורה בדרך לימודו, וחושש שישכחם עד מוצאי תשעה באב, רשאי לכותבם בתשעה באב. (רסח) 







חק לישראל



אין ספק שדבר גדול ועצום הוא ללמוד בכל יום בספר 'חק לישראל' שתקנו רבנו האר"י והחיד"א ז"ל, כדי שיזכה האדם ללמוד בכל יום מעט מכל מקצועות התורה [תנ"ך, משנה, גמרא, זוהר, הלכה ומוסר], אלא שמכיון שבט' באב אסור ללמוד תורה המשמחת, לכן ישלים את הלימוד ביום שלפניו או במוצאי תשעה באב. (רסה) 







תהלים



לכתחלה אין לקרוא תהלים בתשעה באב, ומכל מקום אם קורא בדרך תפלה לרפואת איזה חולה, יש לו על מה שיסמוך. (רסה) 







שלום



לא ישאל בשלום חברו בתשעה באב. ומכל מקום מי שלא ידע ואמר שלום לחברו, ישיב לו בשפה רפה ובהכנעה, שיבין שאין שאלת שלום בתשעה באב. (רסט) 







בוקר טוב



מותר מן הדין לומר 'בוקר טוב' או 'ערב טוב', וכמו שפסק התרומת הדשן. (ער) 







מלאכה



המנהג שלא לעשות מלאכה בתשעה באב בלילה וביום, כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות. ויש מבני אשכנז שנהגו להקל במלאכה אחר חצות היום, אלא שכבר כתב בספר חיי אדם שראוי לכל ירא שמים שלא לעשות מלאכה כל היום, כדי שלא יסיח את דעתו מהאבלות. ואמרו בגמרא (מסכת תענית דף ל עמוד ב), אמר רבי עקיבא: כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. והיינו אפילו באותם מקומות שנוהגים היתר בעשיית מלאכה. (רעא, רעד) 







טיול



אסור לטייל בתשעה באב אפילו כשהולך לבדו, ואפילו אם חל ערב תשעה באב בשבת, אסור לטייל. ואותם ההולכים לשריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' בתשעה באב, ופוגשים שם את חבריהם, ומפטפטים עמם על כל מיני חוויות מאחר שלא ראו אותם זמן רב, בודאי שאיסור חמור הוא ואין להם היתר בזה כלל. (רעא) 






--------------------------------------------------------------------------------


תשעה באב שחל במוצאי שבת




--------------------------------------------------------------------------------






החלפת הבגדים והנעליים



כשחל תשעה באב במוצאי שבת, אין להוציא את בגדי השבת ואת נעלי העור מיד בשקיעת החמה, אלא ישאר עם בגדי השבת ונעלי העור עד זמן מועט אחר צאת הכוכבים, כדי להוסיף מחול על הקודש, ויאמר: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ויחליף בגדיו לבגדי חול שכבר לבשם קודם ואינם מכובסים, ויחלוץ מנעליו. (רעו) 


ולכן על גבאי בתי הכנסת שלא להתחיל תפלת ערבית במוצאי שבת, אלא עד כדי שיהיה שהות לציבור להחליף בגדיהם אחר צאת הכוכבים ולחזור מבתיהם. (רעו) 







הבדלה



מזכירים בתפלת ערבית 'אתה חוננתנו'. ואין מבדילים על הכוס אלא מברכים על הנר בלבד ברכת 'בורא מאורי האש' אחר העמידה של ערבית קודם קריאת מגילת איכה. וגם הנשים הנמצאות בבית, תברכנה על הנר. ובמוצאי תשעה באב, מבדילים על הכוס בברכת 'בורא פרי הגפן' וברכת 'המבדיל' בלבד. (רעח) 


אם שכח בערבית לומר 'אתה חוננתנו', אינו חוזר. (רעח) 


כל הפטורים מהתענית [חוץ מקטנים], צריכים להבדיל על הכוס קודם שיאכלו, שהרי אסור לאכול כלום קודם ההבדלה. וטוב שיתנו לקטן לשתות את היין. אך אם אין קטן שישתה, רשאי לשתות המבדיל בעצמו. ואם קשה לו לשתות רוב רביעית [41 גרם], די שיטעם מעט מהיין. (רפג) 






--------------------------------------------------------------------------------


תפלות תשעה באב




--------------------------------------------------------------------------------






על הארץ



בתשעה באב בערבית ושחרית, יושבים על הארץ. וטוב להניח שטיח ולשבת עליו ולא על הארץ ממש. ולאחר חצות היום, המנהג לשבת על הכסאות. (רפז) 







גובה המושב



אין לשבת על שרפרף בגובה טפח [8 ס"מ] ומעלה, ומי שהוא זקן וחלש מאוד, מותר לו לשבת על שרפרף או כרית שגובהם מעט פחות משלושה טפחים [24 ס"מ]. (רפח) 







פרוכת



נוהגים להסיר את הפרוכת מארון הקודש, עד לתפלת המנחה. והטעם בזה על פי מה שאמרו במדרש איכה על הפסוק (פרק ב פסוק יז) עשה ה' אשר זמם 'ביצע אמרתו', מלמד שכביכול קרע ה' את בגדיו [אמרתו לשון בגד]. (רצא) 







נחם



אומרים 'נחם' בברכת 'בונה ירושלים' בעמידה. ומנהג בני ספרד לאומרו בכל התפלות ערבית, שחרית ומנחה כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. אבל מנהג בני אשכנז שלא לומר 'נחם' אלא במנחה בלבד כדעת הרמ"א. (רצא) 


שכח ולא אמר 'נחם', יאמר באמצע ברכת 'שומע תפלה'. ואם שכח גם שם, יאמר בברכת 'רצה' במקום שאומרים 'יעלה ויבוא'. ואם לא אמר, יאמר בסוף התפלה לפני 'יהיו לרצון' האחרון. ואם גם שם לא אמר, אינו חוזר. (רצג) 







כל המשנה ידו על התחתונה



אין לשנות מנוסח אמירת 'נחם' כלל, כי הכל תוקן מרבותינו אנשי כנסת הגדולה בסודות עליונים ונשגבים מאתנו. זאת ועוד, כי עדיין בעוונותינו הרבים מקום המקדש וסביבותיו נתונים ביד זרים שונאי ישראל, וירושלים העתיקה עודנה מלאה גילולי עבודה זרה בכמה כנסיות טמאות, ואשר על ידי כומריהם ומנהיגיהם דם ישראל נשפך כמים בכל הדורות, ובסביבות המקדש קבורים ישמעאלים, סביב רשעים יתהלכון, ולכל עם ישראל אסור מהתורה להכנס להר הבית משום טומאת מת, והערבים מכניסים פגרי מתיהם אל המקום המקודש לנו ביותר. ומסופר בזוהר הקדוש, כי פעם ראו החכמים את רבי אלעזר בן ערך שהיה יושב ובוכה, וכשנשאל לפשר הדבר, אמר אני בוכה על אבן השתיה שבתוך בית המקדש. ואמר: אוי אבן הקדושה העולה על כל קדושה, היאך עתידים אומות העולם לזלזל בך ולהושיב את מתיהם הטמאים עליך, לטמאות את המקום המקודש, כי אנוכי הרואה שעל אבן השתיה עתידים לתת האומות את פגריהם, מי לא יבכה על כך, אוי לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה. ע"כ. ועיקר ישובה של ירושלים שהיה בצד דרום של בית המקדש, מאוכלס עדיין על ידי הערבים שונאי ציון. וכמה בתי כנסת שהיו לתפארת בעיר העתיקה, עודם חרבים ושוממים. ומלבד כל זה גם הרוחניות של ירושלים היא בשפל המדרגה, כי מה מאוד ידאב כל לב חרד לדבר ה' על התפרקות הדור מחיי תורה ומצוות, חינוך אלפים ורבבות מילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה, והרס חומת הצניעות והמוסר, וריבוי חילולי השבת ועוד כהנה, בושנו ונכלמנו כי שודדו ארמונותינו ארמונות תורתנו הקדושה, ותפילותינו לה' יתברך, שישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ויגאלנו גאולת עולם, אמן. (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן מג) 







עננו



מנהג בני ספרד לומר 'עננו' בכל התפלות. ומנהג בני אשכנז לומר רק במנחה, חוץ מהש"צ שאומר גם בחזרת התפלה של שחרית, וכמבואר לעיל. (רצז) 







ערבית ליל תשעה באב



מנהגים שונים יש בסדרי התפלה, וכל מקום יעשו כפי מנהגם. והעיקר הוא שישתדל כל אדם בפרט בשעת אמירת איכה וקינות, לבכות ולהתאבל מעומק ליבו על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה, ועל עוון שנאת חינם שבגללו חרב בית המקדש השני ועדיין לא נבנה, ולקבל על עצמו להרבות באהבת חינם ללא שום הבדל אם הוא מעדה זו או מעדה אחרת, או אם הוא הולך בדעותי או לא. (רחצ) 


בשעת קריאת איכה וקינות, אסור לדבר או לצאת חוץ לבית הכנסת, כדי שלא יסיח את דעתו מהאבלות. (שב) 


יש מבני אשכנז שנהגו לקרוא מגילת איכה מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף, ומברכים קודם הקריאה 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה'. (שב) 







חבל על הזמן



מה טוב ומה נעים מה שנהגו בהרבה בתי כנסת, לארגן שיעור לאחר תפלת ערבית בענייני היום ובמעשיות החורבן כמובא בשער האגדה לעיל, ובפרט שביום זה צריך למעט ככל היותר משיחה ודיבורים מיותרים, כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות, ומה בצע שילך לביתו לאחר התפלה מיד, ומן הסתם יפטפט על דא ועל הא. ואשרי המארגנים המזכים את הרבים, וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. 







ברכות השחר



אף על פי שברכת 'שעשה לי כל צרכי' שבברכות השחר, נתקנה על נעילת נעליים, והרי אין אנו נועלים נעלי עור בתשעה באב, בכל זאת מברכים אותה בתשעה באב, כיון שעל מנהגו של העולם אנו מברכים. ועוד שאין אנו הולכים יחפים אלא רגילים לנעול נעליים שאינם של עור. ועוד שברכות השחר שהוא מברך בבוקר, הרי הוא מברכם על כל היום והלילה שלאחריו, וכיון שאנו נועלים נעלי עור במוצאי תשעה באב, נמצא שהברכה הולכת גם על זה. ולהלכה כבר פשט המנהג לברך וכן ראוי להורות. וכן מנהג בני אשכנז לברך. (שה) 







תפילין



מנהג ירושלים להתעטף בציצית ולהניח תפילין בבית הכנסת בתפלת שחרית, וכן העיקר להלכה. ויש נוהגים להניח התפילין בתפלת מנחה. ומכל מקום כיון שמנהג ירושלים זה, יסודתו בהררי קודש, מה טוב ומה נעים שגם במקומות אחרים שיש להם רב שבכח הנהגתו לשנות את מנהגם, ינהיג כן לקהל עדתו בנעימות ובהסבר יפה, וכמו שהנהיג הראשון לציון הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל בבואו לכהן קודש בעיר תל אביב, להתפלל שחרית עם הטלית והתפילין. (ה"ע ח"ב קנז) 


במקום שנהגו להניח תפילין במנחה, ראוי ונכון שיתעטף בציצית ויניח תפילין בביתו קודם שילך לבית הכנסת, ויקרא עמהם קריאת שמע אחר שבירך ברכות התורה, ואם נוהג להניח תפילין של רבנו תם, יניח גם אותם, ויחלוץ את התפילין, וילך לבית הכנסת לתפלת שחרית בלי תפילין. (שז, שיב) 







ברכת כהנים



הכהנים נושאים את כפיהם בחזרת הש"צ בשחרית כדרכם בכל ימות השנה. ויש נוהגים שאין הכהנים נושאים את כפיהם אלא בחזרת הש"צ במנחה. (שיג) 







קריאת התורה



קוראים בתורה בפרשת ואתחנן 'כי תוליד בנים'. ורשאי הקורא להכין את הקריאה בתשעה באב. והשלישי יאמר את החצי קדיש אחר ברכות ההפטרה. (ה"ע ח"ב קנט) 


אחר התפלה קוראים מגילת איכה והקינות, ויש נוהגים לקרוא בספר איוב. 







מצות היום



והעיקר להשתדל ביום הזה ככל היותר להרבות בבכי ולהתאבל על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, ועל הריגת הצדיקים ועל הריגת עשרה הרוגי מלכות שנהרגו בידי הגויים הרשעים שונאי ישראל במיתות שונות ומשונות, ועל דם ישראל שנשפך כמים במשך שנים רבות בעוונותינו הרבים, וינצל את היום שלא לבזבז אותו בשיחה בטלה חס ושלום. ועצה טובה שיקרא מתוך מדרשי חז"ל על מגילת איכה, ובפסוקים הרעים שבירמיה שהתנבא על החורבן, כמובא בשער האגדה. ויש הבטחה מרבותינו שאם אדם בוכה על חורבן בית המקדש ועל מיתתם של הצדיקים, לא יבכה על בניו ולא ימותו בניו בחייו ח"ו. וכבר אמר הנביא (ישעיה סו י) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. 







ברית מילה



ברית מילה שחל בתשעה באב, מלין לאחר אמירת הקינות. ויש מלין לאחר חצות היום. ומברכים על היין ולא על הבשמים. והיולדת תשתה את היין שהרי היא פטורה מלצום, ובתנאי שתקשיב לברכה ולא תדבר עד שתטעם. (שיז) 


מותר לשלושת בעלי הברית והיולדת ללבוש בגדי שבת לכבוד המילה, אך לא ילבשו בגדים לבנים או חדשים. ובעלי הברית לא ינעלו נעלי עור. (שיח) 







מנחה



במנחה יושבים על הכסאות. ומוציאים ספר תורה וקוראים 'ויחל משה'. ויש נוהגים שאותם שלשה שעלו לספר תורה בשחרית, עולים גם במנחה. והכהנים נושאים את כפיהם בחזרת השליח צבור. (שכ) 







ברכת כהנים



אם נמשכה חזרת הש"צ אחר השקיעה, רשאים הכהנים לישא את כפיהם ולברך ברכת כהנים בבין השמשות, שהוא ספק יום ספק לילה. אבל אם נמשכה החזרה עד צאת הכוכבים, לא ישאו הכהנים את כפיהם. 







נחמו נחמו עמי



אחר החזרה אומרים פסוקי נחמה 'נחמו נחמו עמי', והטעם לזה, מפני שכאשר ראו ישראל שבתשעה באב בערב הציתו אש בהיכל, אמרו מזמור ששפך ה' חמתו על העצים ועל האבנים ולא עליהם, שאם לא כן, לא היתה תקומה לעם ישראל חס ושלום, ואז קבלו נחמה. ועוד טעם אמרו בזה, כיון שבתשעה באב נולד המשיח שנקרא מנחם. ומכל מקום טוב לומר את פסוקי הנחמה לאחר שקיעת החמה שזה ספק יום ספק לילה. (שכא)
 
הירשמו לרשימת התפוצה וקבלו שיעורים
ברוחניות ובגשמיות




רוצים ללמוד את סודות השיווק?
לדעת איך לגייס לידים בחינם?
קורס חינמי נפתח
ליחצו כאן





תנו לפראייר לבנות לכם אתר בחינם
הפראייר - יבנה לכם אתר בחינם
ולא תשלמו עד שלא תהיו מרוצים
ליחצו כאן


האתר הוקם במטרה לאגד את כל ההוכחות שהתורה אמת
ולהציג את השקפת העולם התורני - הירשמו לרשימת התפוצה

 

צור קשר

 
חפשו אותנו בפייסבוק