הלכות קצרצות וחשובות על חודש אב שנכנס היום בערב
אמרו חז"ל (מסכת תענית כו ב) 'משנכנס אב ממעטים בשמחה'. ודקדקו לומר 'ממעטים', דהיינו שעדיין צריכים לשמוח, אלא שיש להפחית מעט מהשמחה. כיון שכל הזמן צריך האדם לעבוד את ה' בשמחה כמו שנאמר (תהלים ק ב) "עבדו את ה' 'בשמחה' בואו לפניו 'ברננה'". וכבר אמרה תורה (דברים כח מז) "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".
משפט
יהודי שיש לו תביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלדון עמו מראש חודש אב עד עשירי באב. ואם אפשר טוב להשתדל שיתקיים המשפט בחודש אדר, שאז מזלם של ישראל למעלה למעלה. (קלט)
רפואה שלימה
מי שצריך לעבור ניתוח, ואפשר לדחות את הניתוח עד עשירי באב, כדאי שידחה את הניתוח. (הליכות עולם חלק ב עמוד קלד)
תנאים
מותר לעשות מסיבת 'שידוכין' - 'תנאים' אף לאחר ראש חודש אב, ומכל מקום אין להתיר לעשות ריקודים בימי בין המצרים אלא לשורר בפה בלבד. וכן אין לערוך סעודה, אך מותר להגיש לפני האורחים מיני מתיקה וכיבוד קל. (קלח)
בנה ביתך
מותר לבנות בית לצורך מגורים, כגון שביתו קטן ובונה בית גדול יותר, כדי למנוע צפיפות ואי נוחות, אבל אין לבנות בנין לנוי והרווחה יותר. (קמג)
סיד וצבע
אסור לסייד ולצבוע את קירות הבית בימים אלו, ואולם מותר להדביק טפטים על קירות הבית, שאין לנו לאסור אלא מה שאסרו חכמים בלבד. ומכל מקום מותר לצבוע את בתי הכנסת בימים אלו, כיון שזה צורך מצוה של רבים. (קמה)
מעקה
מצוה לבנות מעקה בגג ככל היותר מהר, ולא ידחה זאת לאחר תשעה באב. (קמז)
'ולא תשים דמים בביתך'
וכאן המקום להזהיר כי על אף שאין חיוב מן התורה לעשות סורגים לחלונות הבית, שהם מעט גבוהים, מכל מקום כל החרד לדבר ה' ושומר נפשו, יחמיר בציוויי התורה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' 'ולא תשים דמים בביתך', ויעשה סורגים לחלונותיו, כי לצערנו הרב היו מקרים מזעזעים מילדים שקרבו לחלון איזה שרפרף או כסא, ועלו ונפלו, ה' ירחם. ויפה שעה אחת קודם.
רהיטים חדשים
מותר לקנות כלים או רהיטים חדשים לביתו, אף לאחר ראש חודש אב. ומכל מקום אם זה דבר יקר שישמח בו מאוד, כמו מכונית או ספריה יקרה וחשובה, מותר לקנותם, אך טוב להחמיר שלא להביאם לביתו עד לאחר עשירי באב. (קמ)
בגדים
אסור לתפור או לסרוג בגדים חדשים בימים אלו. וכן אסור לקנות בגדים חדשים אף שאינו לובש אותם עתה. אבל מותר לתקן בגד שנקרע, וכן מותר לקנות בד, כדי לתפור ממנו בגד לאחר תשעה באב. (קמז. ה"ע ח"ב עמוד קמט)
ומכל מקום בעלי בתי חרושת לבגדים שיש להם פועלים, ואם יבטלו את פועליהם מעבודתם יצטרכו לשלם להם עבור אלו הימים, כיון שנגרם להם הפסד ממון, רשאים להמשיך להעביד את הפועלים. (קנ)
נעליים
אסור לקנות נעליים חדשות, הגם שאינו נועל אותם בימים אלו, אבל מותר לתקן נעל שנקרעה. ומכל מקום מותר לקנות נעליים חדשות של בד או גומי לצורך תשעה באב, וינעל אותם מעט זמן לפני תשעה באב. (קמז, קמט)
משא ומתן של שמחה
ממעטים בכל הקניות של צרכי החתן והכלה, כיון שהם קניות של שמחה. ואולם אם החתונה מתקיימת מיד לאחר תשעה באב, ולא יספיקו לקנות כדי הצורך, או שיש סיכוי שהמחירים יעלו, מותר לקנות בימים אלו. (קמד)
שהחיינו
אף על פי שהתבאר לעיל שרשאי לברך 'שהחיינו' על בגד חדש בשבתות של 'בין המצרים', מכל מקום בשבת שלאחר ראש חודש אב, נכון שלא לברך 'שהחיינו' על בגד חדש. אך על פרי חדש רשאי לברך, כיון שאין דרגת השמחה באכילת פרי חדש כמו השמחה בלבישת בגד חדש, שהשמחה בבגד חדש הרבה יותר גדולה. (קכט)
הגזרות שלאחר החורבן
שנו חכמים (מסכת בבא בתרא ס ב): כשחרב בית המקדש השני, רבו פרושים [חסידים] בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להם רבי יהושע אמר להם: בני, מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? אמרו לו: היאך נאכל בשר שממנו היו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו המזבח בטל? היאך נשתה יין שממנו היו מנסכים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות? אמרו לו נכון, נאכל פירות במקום לחם. אמר להם פירות גם לא נאכל, שכבר בטלו ביכורים שהם משבעת המינים? אמרו לו נכון, נאכל פירות אחרים. אמר להם גם מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות? שתקו, ולא ידעו מה לענות. אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כלל, אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. ולהתאבל יותר מדאי, אי אפשר, שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולים לעמוד בה, אלא די לנו בגזרות שחכמים גזרו ואסרו עלינו.
אכילת בשר
* מנהג ישראל שלא לאכול בשר מראש חודש אב ועד יום עשירי באב, ויום עשירי בכלל האיסור. וביום ראש חודש עצמו מנהג הספרדים להתיר לאכול בשר, מפני כבודו של ראש חודש. וכן נהגו הגאונים הגדולים מרן החיד"א ורבי חיים פלאג'י ועוד, אבל מנהג בני אשכנז להחמיר שלא לאכול בשר ביום ראש חודש. (קעט)
* האיסור הוא בין בבשר בהמה ובין בבשר עוף, אבל לאכול דגים פשוט שמותר.
טועמיה חיים זכו
* דבר גדול הוא לטעום קודם השבת את התבשיל של שבת, וכמו שכתב רבנו האר"י ז"ל, שבטעימת התבשיל מראה שהוא כאדם המכין את הסעודה למלך, שטועם את התבשילים אם הם טובים או חסרים תבלין, כדי שיהיו מתוקנים היטב למלך, ובזה נראה שמקבל את האורח בסבר פנים יפות. ובספר 'מחזור ויטרי' של רבנו שמחה תלמידו של רש"י כתב בשם הירושלמי, שכל הטועם את התבשיל בערב שבת, מאריכים לו ימיו ושנותיו.
* אשר על כן, מותר מעיקר הדין לטעום את התבשיל בערב שבת שבימים אלו, אע"פ שיש בו בשר ושומן, והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה. (קפד)
* אם נשאר בשר מסעודת שבת או מסעודת ראש חודש אב (למנהג הספרדים שאוכלים בשר בראש חודש), המיקל לאכול בשר זה לאחר מכן, יש לו על מה שיסמוך. ובלבד שלא יתחכם לבשל יותר, כדי שישאר לו לאכול בימי החול. (קפה)
* ומכל מקום מותר לכתחלה לאכול בסעודה רביעית, בשר שנשאר מסעודות שבת, רק שלא יתחכם לבשל יותר לשבת, כדי שישאר לו לסעודה רביעית. (קפה)
* מכיון שכל החומרה שלא לאכול בשר בימים אלו, אינה אלא מנהג, לכן מותר לבשל בשר לילדים קטנים לאחר ראש חודש אב, ובפרט בילדים שעוסקים בתורה הרבה, שהתורה מתשת כוחם, שבודאי יש להתיר להם שיאכלו בשר בימים אלו. וכן פסקו הגאון הרב שרגא פייבוש בשו"ת שרגא המאיר, והגאון האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה אלברשטאם בשו"ת דברי יציב ועוד. (שו"ת יבי"א ח"ט או"ח סימן נ).
* מותר לחולה לאכול בשר בימים אלו, כיון שבמקום חולי לא גזרו חכמים. והוא הדין ליולדת בתוך שלושים יום שדינה כחולה. וכן אשה מינקת שיש חשש שאם תימנע מלאכול בשר, יושפע הדבר על החלב שלה או שהיא סובלת מחולשה. וכן חולה שהתרפא והוא חלש, יש להקל אם אי אפשר בדגים או לפחות בעוף. (קצ)
* סעודת מצוה הנערכת בימים אלו, כמו מילה או פדיון הבן, מותר לכל המשתתפים לאכול בה בשר. ואמנם אדם שבמשך השנה לא היה משתתף, ורק עתה הגיע כדי למלאות תאוותו לאכול בשר, אין להתיר לו לאכול בשר. (קצב)
* סעודה שנהגו בני ספרד לעשות בליל הברית הנקרא 'ברית יצחק', אינה נחשבת כסעודת מצוה, ואין לאכול בה בשר. והוא הדין בסעודה של חנוכת הבית. (קצד)
* שלושת בעלי הברית [אבי הבן, הסנדק והמוהל], מותר להם לאכול בשר בכל אותו היום ולא רק בסעודת הברית, כיון שיום טוב שלהם הוא. (קצג)
* סעודת בר מצוה אינה נחשבת סעודת מצוה, אלא דוקא אם נעשית הסעודה ביום הולדתו ממש. אבל אם דחו או הקדימו את הסעודה ליום אחר, אין זה נחשב כסעודת מצוה. (קצד)
* סעודת סיום מסכת נחשבת בודאי לסעודת מצוה, ומותר לכל המשתתפים לאכול בה בשר. אלא שכל זה דוקא אם רגיל תמיד לעשות סעודה כשמסיים מסכת, או שאע"פ שבדרך כלל אינו עושה סעודה מחמת דוחק, אך עכשו יש לו סיוע ותורמים, אבל אם עושה את הסעודה רק במטרה לאכול בשר, אין להתיר. ואמנם היתר זה הוא רק לאותם אנשים שגם במשך השנה היו משתתפים, או למחזיקים ביד הלומדים בממונם או לתורמים לעשות את הסעודה, אבל אנשים שרק עתה הגיעו למלאות תאוותם לאכול בשר, אין להתיר להם. (קצו. יבי"א ח"א או"ח סימן כו אות ז)
* אדם שסיים מסכת, אין לו לדחות את הסעודה לימים אלו כדי לאכול בשר. אך אמנם רשאי ללמוד לאט יותר או מהר יותר, כדי לסיים בימים אלו. (קצז)
* סיום מסכת משניות עם פירוש רבנו עובדיה מברטנורא, נחשב כסעודת מצוה. אך רק למסיים עצמו מותר לאכול בשר ולא לשאר המוזמנים. (קצח)
* טעה וברך על מאכלי בשר בימים אלו, יטעם כדי שלא תהא ברכתו לבטלה. (רב)
* אדם בריא שרוצה ללכת אחר שרירות לבו ולאכול בשר במקום שנוהגים בו איסור, אמרו חכמים עליו שהוא פורץ גדר וישכנו נחש וגדול עוונו מנשוא. (קצא)
שתיית יין
מנהג בני ספרד לשתות יין אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן מנהג ירושלים עיר הקודש, כמו שהעידו רבים מרבותינו האחרונים ז"ל. אלא שיש מקומות שנוהגים להחמיר שלא לשתות יין. ומכל מקום יין של הבדלה או של ברכת המזון, מותר לשתות, ואפילו אם יש בכוס יותר מרביעית יין, מותר לשתות את כולו.
מנהג בני אשכנז שלא לשתות אפילו יין של הבדלה, אלא נותן את היין לילד קטן שישתה. ואם לא מצא ילד קטן, מותר למברך עצמו לשתות את היין. (רה)
שכר
במשקה שכר לא נהגו להחמיר, ולכן מותר לשתות ערק או ליקר וכדומה. (רה)
כיבוס בגדים
מנהג בני אשכנז שלא לכבס בגדים, ושלא ללבוש בגדים מכובסים, החל מיום ראש חודש אב. (קסג)
רחיצה
מנהג בני אשכנז שלא להתקלח כל הגוף, בין במים חמים ובין במים קרים, החל מיום ראש חודש אב. ומכל מקום אם חל ראש חודש אב ביום שישי, מותר להתרחץ כל הגוף במים חמים עם סבון, כיון שרגיל כך בכל ערב שבת. (קעב)
מכיון שבימים האלו ובמקומותינו החום רב והזיעה מרובה, וקשה מאוד שלא להתרחץ כלל מראש חודש, ופעמים הרבה שהדבר גורם לאי נעימויות, וכבר אמרו חז"ל (ברכות דף יט עמוד ב) גדול כבוד הבריות עד שבמקרים מסוימים דוחה אפילו איסור תורה. ואם אדם לא יתקלח במשך תשעה ימים, יגרום לצער של הסובבים אותו, ואולי אף לחילול ה' בציבור, לכן יש מקום להקל להתקלח במים קרים, כל שכוונתו לא לשם תענוג ולהנאת רחיצה אלא רק להסיר את הזיעה, כיון שלא אסרו חז"ל אלא רחיצה של תענוג. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספרו אגרות משה (אבן העזר חלק ד סימן פד אות ד).
לקוח מחוברת 'בהלכה ובאגדה'תגיות: אמנון יצחק, הרב אמנון יצחק, ארגון שופר, ארגון להפצת יהדות, הידברות, ארגון הידברות, ארגון להפצת יהדות, הרב זמיר כהן, עורך דין לענייני פשיטת רגל, עורך דין לענייני ביטוח ונזיקין, עורך דין לענייני ארנונה , אתרי הכרויות, אתר הכרויות, אתר הכרויות לדתיים, מערכת השדכנים של ישראל, מערכת השדכנים, הכרויות ושידוכים | | | |
|
|
|
