תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של שאלת (בקשת) טל ומטר. וביארנו כי מי ששכח להזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, וסיים את תפילתו, עליו לחזור ולהתפלל שנית. ומי שהוא מסופק אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר או לא, אז דינו הוא, שאם אירע כן בתוך שלושים יום מזמן שהתחילו לשאול טל ומטר, אנו תולים שמסתמא שכח להזכיר טל ומטר, שהרי לשונו רגילה להמשיך בתפילה בלא שאלת טל ומטר. אבל אם אירע כן לאחר שלושים יום, אינו חוזר להתפלל, שמן הסתם לשונו הורגלה בשינוי שחל בתפילה.
ומעתה נבא לדון, אם ישנה אפשרות לאדם להרגיל את לשונו לשאול טל ומטר, כך שגם יארע שיהיה מסופק אם שאל טל ומטר אם לאו, יוכל לתלות שמן הסתם זכר לשאול טל ומטר, ויהיה דינו זהה לדין מי שהוא מסופק אם שאל טל ומטר לאחר שלושים יום, שאינו צריך לחזור.
בגמרא במסכת בבא קמא (דף כד.) מבואר לגבי דין "שור המועד", שהוא שור שנגח שלוש פעמים, (שדינו הוא שבעליו חייבים לשמור עליו יותר ממה ששומרים על סתם שור, ועוד יש בזה חילוקים שונים בחיובים של אותו השור אם הזיק). שאם "ריחק נגיחותיו" (כלומר, נגח שלוש פעמים לסירוגין עם הפסקות ארוכות באמצע, כלומר לעתים רחוקות), נעשה השור מועד. ואמרו בגמרא, שכל שכן שאם "קירב נגיחותיו" חייב. כלומר, אם היו הנגיחות סמוכות זו לזו, כל שכן שנעשה השור מועד, שדבר זה מעיד שאותו השור עשוי יותר לנגוח, ויש לשמור עליו שמירה מעולה.
ומכאן הוכיח המהר"ם מרוטנבורג, לנדון שלנו, שאם אמרו רבותינו שאדם שהתפלל שלושים יום, והזכיר בברכת השנים שאלת טל ומטר, אז אנו אומרים שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל עם שאלת טל ומטר, אם כן, כל שכן שאם יאמר אדם תשעים פעם את נוסח התפילה (שהרי בשלושים יום יש לנו לכל היותר תשעים תפילות) כתיקונו, נאמר אחר כך שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל נכון, ואם אירע שהוא מסופק אם שאל טל ומטר, יוכל לתלות שודאי שאל טל ומטר, שהרי הרגיל את לשונו לבקש טל ומטר.
והכוונה בזה, שאם יאמר אדם במשך תשעים פעם ברציפות (לנוסח הספרדים) "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו", ממילא, הרגיל את לשונו שכאשר היא מסיימת את ברכת "רופא חולי עמו ישראל", היא ממשיכה מיד בנוסח ברכת השנים של חורף "ברך עלינו". וכן לנוסח האשכנזים, שיאמר תשעים פעם רצוף "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", הרי הרגיל את לשונו להתפלל כפי שצריך בימות הגשמים.
וכדברי המהר"ם פסק להלכה רבינו הרמ"א בשלחן ערוך (סימן קיד). וכן עיקר. שמי שיאמר תשעים פעם ברציפות את הנוסח הנ"ל, ואחר כך יהיה מסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו, יוכל להיות סמוך ובטוח שאינו צריך לחזור ולהתפלל, שהרי הרגיל את לשונו להתפלל נכון, כדין מי שהתפלל שלושים יום עם שאלת טל ומטר.
וסיפר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל, אב בית הדין בעיר חיפה ומגדולי דורינו, שזכה בילדותו לגור בשכנות עם הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, בשכונת שערי חסד בירושלים. וביום שמחת תורה היו נוהגים כל גדולי רבני השכונה וסביבותיה ללוות את הגאון רבי יעקב משה חרל"פ לבית הכנסת "אחווה" בשירה וריקודים, והיו שרים שיר, שמילותיו היו, "אתה גבור לעולם ה' משיב הרוח ומוריד הגשם". ושאל רבי יעקב רוזנטל, שהיה ילד רך, מה הטעם ששרים שיר זה דוקא, והלא אין שום שייכות בין השיר הלז לבין הכבוד שאנו חולקים לרבי יעקב משה חרל"פ? השיבו לו, הטעם שאנו שרים שיר זה דוקא, הוא בכדי שלא לאבד לחינם את הזמן בשירים שונים, ואנו חוזרים שוב ושוב על מילות השיר, עד שאומרים אותם תשעים פעם, בכדי שנהיה מורגלים לבקש על הגשמים, וכדברי מהר"ם מרוטנבורג וכל הפוסקים שהזכרנו. וכמבואר.
