אריה דרעי, העבריין, האיש שגרף לכיסו מיליונים באדיבות כמה מברוני הכסף בארץ; האיש שממשיך להתרועע עם מורשעים, נוכלים או מבוקשים; האיש שלא למד דבר ולא שכח דבר - ישב עם עצמו ועם חבריו לפני יותר משבועיים, עיין בסקרים השונים ותפס ודאי את הראש. קשה היה לו לברוח מהם.     הכרויות לדתיים

אוי, הוא נבהל, ש"ס בהנהגתי שווה בין 10 ל-13 מנדטים? זו הסחורה שאני, הקוסם הגדול, מסוגל לספק למפלגה שאלי ישי כבר הוביל לבדו ב-2003 ל-12 מנדטים? זה כוחי בתנועה שכולם יודעים שגם אם תעמוד בראשה תרנגולת, בימים שבהם הרב עובדיה הוא מנהיגה, היא תקבל 10 מנדטים? לא הבטחתי שאגיע ל-17 ואפילו יותר?

דרעי לא טיפש. הוא הבין שאיבד את מגע הקסם שהיה לו; שהוא לא ממגנט אנשים כבעבר, שרבים וטובים אינם רוצים לתמוך במפלגה שבראשה עומד עבריין שנהג שנים לקבל שוחד והוביל את המרד בשלטון החוק. שלא כל מצביעיו הם כסילים גמורים שאינם מבינים מה קורה סביבם.

הוא הבין שיש לו בעיה וסימן את אחד מראשי החץ שלה: הרב חיים אמסלם. איש משכיל, נאור, פתוח לשינויים, אדם שתומך ביציאת החרדים לעבודה ולשירות בצבא. רב ידען, חד לשון, חריף מחשבה שבמדינה שפויה, שבה יש תקשורת אמיתית, אוכל לארוחת בוקר את דרעי.

אמסלם אכן היה ונשאר הבעיה של דרעי וסומן כגונב קולות של מזרחים מסורתיים. מה עושים איתו, שאלו במפלגה, איך מטפלים בו? איך משתיקים אותו? התשובה היתה צפויה: אוספים עליו חומרים מכפישים. משמיצים אותו בתחנת הרדיו של המפלגה. מציגים אותו כאיש הימין הקיצוני. מציירים אותו כחשוך שמתחפש לנאור.

טוב, אמר מי שאמר, ומה עושים עם החומר שנאסף? לדרעי היה רעיון: מעבירים אותו לעיתון "הארץ" ומשכנעים את אחד הכתבים לפרסם אותו. אמסלם לא יוכל לטעון שהעיתון הזה, בניגוד לכמה כלי תקשורת אחרים, מונח בכיסו של דרעי.

החומר הרדוד אכן הועבר לכתב מנוסה ורציני, נבדק והושלך לפח. לא נמצא לו בסיס. לא נמצאה הצדקה לפרסומו. דרעי לא ויתר: הוא החליט לגייס לפרויקט החשוב כלי תקשורת אחר, שלח לאחד העיתונאים שם שליחים, ואלה ביקשו ממנו לשדר "תחקיר" על אמסלם. יש להם חומר ביד.

חומר? סיפורים עם בשר? ראיות למעשים חמורים? שחיתות שלטונית? לא היה דבר כזה.

אבל זה לא הפריע לכתב, שכבר ניסה ליירט את אמסלם במערכת הבחירות הנוכחית לטובת דרעי, לנסות לעשות זאת שוב. כשדרעי מבקש, מזמין שירות כזה, יש עיתונאים שנענים לו.

ראיתי את כתבת התחקיר, חסרת הבשר, והבנתי הכל: הרב מתנועת עם שלם חטא בכך שבשנים האחרונות שינה כמה מדעותיו. מעשה נורא. בניגוד לדרעי הוא יצא מחושך לאור.

מה עוד היה באותה כתבה שעסקה בעצם ביצירת אקלים ואווירה נגד אמסלם? היה ניסיון נלעג, חסר שחר, לייחס לאמסלם פלגיאט של ספר שנכתב כבר לפני 150 שנה (אמסלם כתב לו הערות שוליים). מישהו לא עשה עבודת בית.

לאמסלם לא היה קושי בנסיבות האלה להפריך את עיקר הטענות נגדו. דרעי נכשל. הוא לא למד את הלקח.

משחקי דרעי (2)

טוב, הרב אמסלם "טופל" וממשיך להיות "מטופל" בידי להקת דרעי (בוגד, בוגד, בוגד, מטיחים בו ברחוב חסידיו השוטים של העבריין), אבל זה לא הועיל לש"ס בסקרים. דרעי הבין שיש לו עדיין בעיה והחליט לחזור למקורות: להצית את אש הקיפוח, לדבר על צבע העור, להאשים את הלבנים בגזענות. כאילו שכחנו שש"ס הפקירה את הבנות הספרדיות בעמנואל; לא נלחמה בגזענות של החרדים האשכנזים; לא יזמה הפגנות תמיכה בתלמידות המגורשות בגין מוצאן וצבע עורן. לא הוציאה לרחובות מאות אלפים.

אז לא שכחנו, אבל עכשיו בחירות ודרעי מחפש בשבועות האחרונים דרכים לחמם את השטח. איך עושים זאת? חשב דרעי על הבעיה ויחד עם אחרים ירה לאוויר את תשדיר הבחירות "כוכבית הגיור". הנה הנשק החדש-ישן שלו: החתן המזרחי מוצג בסרט כאהבל מוחלט. הוא לולו, טמבל, אחד שאינו מבין דבר. זו הדרך שבה בחר דרעי להציג את המזרחים, להשפילם, להנמיך את קומתם - לייצר סיבה לקיומה של ש"ס. המסכנים האלה זקוקים לעזרה ורק ש"ס תציל אותם.

למדנו כבר: אין לו מעצורים, אין לו בושה. לכן דהר הלאה ויצר מעין קטטה בין "לבנים" ל"שחורים". הוא וליברמן מתנפלים לכאורה זה על זה. ש"ס נגד ישראל ביתנו. הכל כאילו, הכל הצגה.

השבט המזרחי מול השבט הרוסי? זה אחד השקרים של מערכת הבחירות. דרעי וליברמן חברים בלב ובנפש ויש להם מכנה משותף: הגנה על השחיתות השלטונית. החלשת המשטרה ורשויות החקירה. אילוף עוד ועוד כתבים פוליטיים. הרחקת כל מי שעלול להפריע להם לעשות לביתם. זה מה שמעניין אותם באמת.

אני מנחש שאחרי כל ירי כזה, כשהם מסיימים להתראיין, מתקשר ליברמן לדרעי ולהפך, ושניהם מתפוצצים מצחוק. הם מכירים את העיתונאים "שלי", "שלך", "שלנו"; את מאורות התקשורת האלה; את מי שמתנהגים ככתבי חצר עלובים שפוליטיקאים מפעילים אותם כבובות מריונטה, את הכסילים הגמורים שאוכלים כמעט הכל. הם יודעים טוב מאוד עם מי יש להם עסק.

הזקנה של ש"ס

החתן האהבל המושפל בתשדיר הבחירות של ש"ס - תשדיר שהוסר בגין המחאה הציבורית - לא סיפק לדרעי תוצאות. לכן יצאו אנשיו לחפש דמות אחרת, תפורה לכרזות הציניות של ש"ס, שבכוחה יהיה להעביר את המסר של העוני וההזנחה.

לא ברור איך ומתי בדיוק, אבל הם הגיעו לזקנה מהוד השרון, צילמו אותה בוהה במצלמה והציגו את תמונתה בתשדירי הבחירות: "אמא זו אמא, אבא זה אבא, אין להם תחליף בעולם", נשמע דרעי מלווה את התמונה בקטע קריינות וממשיך: "חובתנו לדאוג להורים שלנו, לדאוג שמדינת ישראל תיתן חוק סיעוד חינם. שיזדקנו בכבוד".

רוצה לומר: הנה זקנה לדוגמה שהמדינה ובני משפחתה הפקירו אותה. הנה אישה עזובה שצריך לעזור לה. הנה הסיבה מדוע אתם, הצופים, צריכים להצביע ש"ס.

מקופחת? ענייה? עזובה? "שקר נתעב", אומר ניסו יוסף, אחד מבניה של נעמה יוסף בשיחה עם עמיתי עוזי דיין, "שקר גס שלא נעבור עליו לסדר היום. ש"ס שברה כאן את שיא החוצפה. אין לך מושג מה הם עשו לאמא, שכבר אינה יודעת מה קורה סביבה, כדי להציגה כענייה עזובה".

הזקנה הזאת, מתברר, אינה ערירית, אינה חסרת אמצעים, אינה עזובה. בדיוק להפך: יש לה שתי בנות ושני בנים והם מטפלים בה במסירות, בחום, באהבה.

"אחיה המנוח של אמא היה במשך שנים הרב הראשי של היישוב וגם אמא, כיום בת יותר מ-90, מקפידה ללכת עם כיסוי ראש. היא דתייה. אנחנו אצלה כל יום משעה חמש בערב - דואגים לה, שומרים עליה, עוזרים לה בכל דבר. היא לא זקוקה לעזרה של אריה דרעי ואלי ישי".

הבן הזה, יחד עם בני המשפחה האחרים, פנה אחרי התשדיר לעו"ד אילן וינדר, וזה הגיש תלונה חריפה לוועדת הבחירות. התמונה הוסרה, אבל בני המשפחה ההמומים עדיין מתקשים להבין איך ומתי הגיעו אנשי ש"ס אל הקשישה וצילמו אותה. הערפל לא התפזר.

"מייד אחרי השידור התקשרה אלי הבת שלי ואמרה: אבא, תראה מה עושים לסבתא. תראה איך היא נראית. מה זה הדבר הנורא הזה. היא שלחה אלי את הסרטון ונחרדתי. לאנשי ש"ס אין כנראה דין ואין דיין. מי שפעל בשמם הסיר מאמא את המעיל הכחול, הלביש אותה מעיל בצבע בורדו, והכי גרוע - הסיר ממנה את כיסוי הראש למרות שהיא דתייה".

- מה אתה רוצה לומר לאריה דרעי ולאלי ישי?

"שיתביישו. כך לא מתנהגת מפלגה חרדית הטוענת שהיא חברתית. האנשים האלה הם האחרונים ללמד אותנו מה זה 'כבד את אביך ואת אמך'. המשפחה כולה מרגישה שש"ס רמסה אותה. שהיא השפילה אותה עד עפר".

התקשורת בשירות דרעי

ש"ס נחשפה אפוא שוב בקלונה, נאלצה לבטל גם את תשדיר הזקנה ואיבדה עוד נקודות. מה עושים עכשיו, שאל מי ששאל, ודרעי הוכיח לו שוב שהוא שולט בתקשורת. שעיתונאים רבים הולכים שבי אחריו, אף שהם יודעים כי מדובר בנוכל.

הראיה: הוא החליט לכבוש את כלי התקשורת ביום שישי האחרון, להסתער במרוכז על הציבור, להתחפש בפעם המי יודע כמה למגן העשוקים. הוא עשה זאת בקלות מדהימה.

היכן למשל קיבל במה? בעיתון הבית של משפחת דרעי, "ידיעות אחרונות", שכבר שנים עוסק בטיפוח נבחרי ציבור שסרחו. כאן, במוסף "שבעה ימים", פורסם ראיון ארוך עם יפה דרעי מלווה בתמונת שער. מה היה לאשת שר הפנים לשעבר לומר מעבר לבדיחה שבעלה צריך להתמנות לשר האוצר? כלום, ממש כלום. אבל השירות הזה ניתן לה בחפץ לב והתפרס על גבי שישה עמודים.

שנית, דרעי התראיין אצל דנה ויס ב"פגוש את העיתונות". עוד ערוץ הנחשב למגרש הביתי שלו. רק שהפעם נשאל דרעי גם כמה שאלות קשות, לא הבין מה קרה למראיינת, ונראה מתוח ועצבני.

והיה עוד ראיון באותו סוף שבוע, הפעם במוסף הכלכלי של "הארץ", שגם בו קיבל דרעי את עמוד השער. ראיון גדול, מקצועי, ממוקד, שבו נשאל "הדואג לחלשים" ממה התפרנס ב-13 השנים האחרונות. תשובתו: "לא הרבה". מה פירוש "לא הרבה?" הנה הסברו: "מפנסיה בגובה של 13 אלף שקלים נטו".

רגע, שאלו אותו המראיינים סמי פרץ וצבי זרחיה, שידעו על זרימת מיליונים לכיסו מכמה טייקוני כסף גדולים, "מזה חיית"?

"לא", נאלץ דרעי להודות ומייד הוסיף: "אנחנו לא חיים ברמת חיים גבוהה... אנחנו מסתפקים במה שיש... היו תקופות שנתתי שירותי ייעוץ לאפריקה-ישראל ואחר כך לכלל תעשיות ולאי.די.בי פיתוח בענייני תכנון ובנייה, בעניינים אורבניים ובעניינים של הציבור".

כשהזכירו לו המראיינים כי על פי תחקיר "הארץ", שהתפרסם באותו מוסף, כי רק מנוחי דנקנר הוא קיבל כ-2 מיליון שקלים, טען דרעי כי את הכסף הזה צבר בעשר שנים (לא אמת). תרגום הסכום הזה לגרסתו לשכר חודשי: 35-30 אלף שקלים.

מה לא נשאל דרעי באותו ראיון: איך ש"ס, שאמורה להילחם בענקי הכסף האלה, לטובת החלשים שהיא מתיימרת לייצג, תעשה זאת כאשר לחשבון הבנק של מנהיגה הוזרמו מיליונים מקופתם? איך החבר של הטייקונים האלה, ובהם לב לבייב, יקום עליהם פתאום כאילו אינו חייב להם כלום? יש סרט כזה?

מרצ נלחמת בשחיתות

בתוך מלחמת הבחירות המתחוללת בגוש המרכז והשמאל הלכה לרגע לאיבוד תוכנית מרשימה שגיבשה מרצ בהנהגת ח"כ זהבה גלאון למלחמה בשחיתות השלטונית. תוכנית רצינית, אחראית, לא מתלהמת - תוכנית מחויבת המציאות לנוכח קריסת חלק משומרי הסף של המדינה. "הם הוחלשו וסורסו בידי המושחתים עצמם", טוענת גלאון, "וצריך להגן על מה שנשאר".

הנה כמה צעדים מתבקשים על פי תוכנית מרצ:

• היועץ המשפטי לממשלה ידווח לציבור אחת לחצי שנה על מצב החקירות של עובדי ציבור בכירים שנחשדו בשחיתות שלטונית. היועץ יחשוף את מספר התלונות שהגיעו למשטרה בנושא הזה, ידווח על החלטות על פתיחת חקירות נגד עובדי ציבור, ידווח על סגירת תיקים, העמדה לדין, הרשעות וגזרי דין.

• כל נושאי המשרות הבכירות ברשויות מקומיות, לרבות חברי הוועדה לתכנון ולבנייה, יחויבו בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה מייד עם מינויים, ובכל שנה במשך שנתיים אחרי סיום תפקידם.

• הקמת "קו חם" לחשיפת שחיתויות בשירות המדינה שבו יוכלו עובדים לדווח על מעשים חמורים שבידיעתם או שאליהם נחשפו אישית.

• מינוי יועץ לענייני ניגוד עניינים במשרד היועץ המשפטי.

• קיום חובת רישום פרוטוקולים באינטרנט של דיונים בתהליכי רגולציה, הן ברשויות שלטוניות והן בוועדות התכנון והבנייה ברשויות המקומיות.

• חיוב ראשי רשויות מקומיות בפרסום שיקוליהם לגבי מתן פטורים הקשורים להיתרי בנייה.

זו כאמור רשימה חלקית, קצרה, מהתוכנית הגדולה של גלאון. היא לא תפתור את כל הבעיה. אבל אם רק חלק ממנה יאומץ - כי אז יו"ר מרצ, המודאגת מעומק השחיתות השלטונית, תהיה ודאי מרוצה.

החוצפה של בוסו

הנה נקודת זכות, מהמעטות שצבר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בשלוש שנות כהונתו: בית המשפט המחוזי במחוז המרכז סמך ידו על החלטתו למנוע מסגן ראש עיריית פ"ת, אריאל בוסו, החשוד בקבלת שוחד ובמעשי מירמה, להיבחר לממלא מקומו של ראש העירייה הפורש, יצחק אוחיון, שבעצמו חשוד באותן עבירות. אוחיון פרש באחרונה מחמת מחלה קשה.

וינשטיין שמע כי מועצת העירייה עומדת לבחור מ"מ ביום שלישי בערב והתייצב לימין שני עותרים שהגישו עתירה דחופה למתן צו על תנאי: הם ביקשו לאסור הצגת מועמדות של בוסו. לעצור את מה שנראה להם כמחטף.

וינשטיין חשב שהם צודקים, הסביר לבית המשפט מדוע והיפנה את כבודו לכמה פסיקות של בג"ץ בנושאים דומים. הפעם הוא לא גימגם בטענותיו. הפעם הוא היה נחרץ.

השופט יעקב שפסר, שישב בדין, נענה לעתירה: בנסיבות שנוצרו, הוא קבע בצו הביניים, החשוד בשוחד לא יכהן כראש עירייה. התוצאה: חבר מועצת העירייה אורי אוהד נבחר לראש העירייה בפועל. בוסו, שחשק בתפקיד, יחכה לכתב האישום.