"האמת היא שמדריכנו העיקרי היה המקרא. כארכיאולוג אינני יכול לתאר לעצמי התרגשות רבה יותר מאשר עבודה כשתנ"ך ביד האחת, ואת חפירה בשניה". (יגאל ידין בספר "חצור" עמ' 193)

בדור האחרון, עם תאוצת החפירות הארכיאולוגיות בארצות בהן חיו עמי וגדולי התנ"ך, והמספר הרב - ללא תקדים, של התגליות והמוצגים היוצאים שוב לאויר העולם ושופכים אור על אשר התרחש באותן תקופות, התבררה טעותם החמורה של כל אותם "חוקרים". אשר ב"ידענות" מוזרה 

דיברו בבטחון רב על "חוסר הדיוק" כביכול של פרטים מסויימים המסופרים בתורה.

הדברים מגיעים עד כדי כך שכל חפירה ארכיאולוגית אשר מתבצעת במקום הקשור למאורע תנ"כי, ומגלה מוצגים מאותה תקופה, מנפצת לחלוטין את כל פרטי ה"ביקורת" אשר נמתחה קדם לכן על ידי חוקרים למיניהם על המסופר בתנ"ך אודות אותו מאורע, וגילוייה העמידו את דברי התנ"ך על תילם כאשר הם מוארים באור יקרות. ואין שום הבדל אם ה"ביקורת" היתה אודות פרט קטן יחיד19 או מאורע גדול ובעל משמעות רבה. בכל מקרה ובכל מצב דברי התורה הוכחו כאמינים ומדוייקים ביותר עד לפרטי הפרטים.

ברור שבמסגרת מצומצמת זו לא נוכל לעמוד בהרחבה על כל מגוון והיקף העובדות שהתגלו. המבקש לעמוד עליהם בהרחבה יוכל למוצאם ברשימת הספרים המופיעה בהערה 22. 21 כאן רק מספר תגליות הנוגעות לאחת התקופות המשמעותיות ביותר בתולדות עמינו, תקופת שיעבוד מצרים.

תקופה זו מכילה ארבעה שלבים:

א. הירידה למצרים עקב עליית יוסף לגדולה בבית המלך. ב. העבדות לאחר מות יוסף. ג. עשר מכות ניסיות מונחתות מאת האלהים על העם המצרי. ד. יציאת מצרים. נתבונן אפוא בארבע התרחשויות אלו בראי הארכיאולוגיה, ובהקבלתן לאמור בתורה.

עליית יוסף לגדולה במצרים (בראשית פרק מא)

"ויאמר יוסף אל פרעה: חלום פרעה אחד הוא... ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים... ויקבצו את כל אכל... ויאמר פרעה אל עבדיו: הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו ויאמר פרעה אל יוסף... ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו. וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך. ונתון אתו על כל ארץ מצרים".

באנציקלופדית עולם התנ"ך (עמ' 207) מובא ציטוט מפאפירוס מצרי (פאפירוס הריס א. טור 57 שורות 9-1) המספר על איש מארץ ישראל, אשר עלה לגדולה במצרים, ואף נחשב לאדם חכם מאד אשר העם המצרי השתמש בחכמתו.

על פי האמור בפאפירוס ועל פי תאריך המאורע קבעו החוקרים כי בפפירוס הריס א. מתגלה לפנינו המסופר בתורה (בראשית פרק מא) על עלייתו של יוסף לגדולה במצרים, מתוך דיווחו של מצרי בן אותה תקופה.

והרי ציטוט מתוך הספר התנ"ך כהסטוריה (עמ' 91):

"שם המצרי, שלו נמכר יוסף, הוא פוטיפר (בראשית לז, לו). וזהו שם אופייני ושכיח במצרים. עליתו של יוסף לדרגת משנה למלך במצרים מסופרת בתנ"ך בדיוק של פרוטוקול. הוא מולבש בגדי שרד - לפי מעלתו הגבוהה, טבעת ניתנת על ידו, חותמת פרעה, וכן ניתן לו בגד בד יקר ורביד זהב (בראשית מא, מב). ובדיוק כך מציירים ציירים, על הקירות ועל תבליטים כל חגיגה שיש בה משום הטלת משרה על שכם מישהו".

עם ישראל משועבד במצרים (שמות פרק א)

"ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך. וימררו את חייהם בעבודה קשה בחמר ובלבנים".

בקברו של אחד מראשי השררה במצרים הפרעונית נמצאו ציורים בהם נראים עשיית לבנים על ידי עבדים בפיקוח נוגשים. הנראה בציורים מנותח בספר התנ"ך כהיסטוריה (עמ' 108):

"מתמיה קדם כל, צבע העור הבהיר של הפועלים הלבושים סינר בד קצר. ההשוואה למפקחי העבודה כהי העור מוכיחה, כי בהירי העור הם כנראה שמיים, בשום אופן לא מצריים".

עוד מובא שם תרגום כתב החרטומים המופיע באחד הציורים, לפיו אומר אחד מן המפקחים המצריים: "המטה בידי הוא. אל תתרשלו!" (וראה עוד על אודות ציורים אלה והקבלתם לאמור בתורה, בספרו של פרופ' א. ש. יהודה "עבר וערב" עמ' 15)23.

עשר המכות (שמות פרקים ז-יב)

נמצא פאפירוס המאשר את עובדת המכות שירדו על מצרים. הפאפירוס אשר נכתב על ידי מצרי בן התקופה בשם איפובר, נרכש על ידי המוזיאון של ליידן בהולנד, ומספרו הקטלוגי - 344. הפאפירוס כתוב על שני צדדיו, והוא מכיל שבעה עשר עמודים. ברוב העמודים ארבע עשרה שורות. מן העמוד הראשון נותר שלם רק שליש. העמודים 9 ו16- הינם במצב גרוע ביותר, והעמודים כולם פגומים בשוליהם העליונים והתחתונים כאחת. ובכל זאת, די במה שנותר בכדי לקבל תמונה ברורה אודות חלק מן הקטסטרופות עליהן מדווח הכותב. והוא מדבר על עשר קטסטרופות!

פרופ' עמנואל וליקובסקי הוא זה שעמד על הדמיון שבין תיאורי המצרי איפובר לבין הנאמר בספר שמות.

מרוח הדברים של הכותב המצרי ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כל שהיא לעתיד, אלא תיאור עצוב וכואב של מאורעות יוצאי דופן שהוא עד להן. לדעת הפרופ' וליקובסקי, מומחה ידוע לכרונולוגיה של מלכויות מצרים, שייכת תעודה זו בדיוק לתקופת יציאת מצרים על פי התאריך המקובל ביהדות, ופאפירוס איפובר הוא דיווח "מן השטח".

יציאת מצרים (שמות פרק יג)

בפאפירוס איפובר הנ"ל מתייחס הכותב המצרי ל"אויבי הארץ", ומציין בהתפעלות תופעה מופלאה של להבת אש גבוהה ההולכת לפניהם. כאשר הוא עד ראיה לכך. הנה נצטט את האמור בתורה ואת דברי העד המצרי.

ספר שמות:

ויהי בשלח פרעה את העם... וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם (יג, כא)

פאפירוס איפובר:
ראה! האש עלתה גבוה גבוה, ולהבתו הולכת נגד אויבי הארץ.

בצילומים הבאים ניתן לראות מבחר קטן מתוך אין ספור המוצגים הארכיאולוגיים שנתגלו לאחרונה, אשר יציאתם מחדש לאויר העולם מספרת שוב את המסופר בתנ"ך, ומצביעה על רצף שמירת מצוות התורה, ומסירתה מדור לדור עד עצם היום הזה.